עריכת הדף "תענית בה"ב" (פסקה)

'''תענית בה"ב''' היא תענית שמתענים אחרי הפסח וסוכות.

"נהגו במדינות אלו להתענות שני וחמישי ושני אחר פסח.. נוהגין להמתין להתענות אחר ה[[פסח]] עד שיצא כל [[חודש ניסן]].. נוהגין לברך כל מי שיתענה בה"ב, אחר [[קריאת התורה]] ב[[שבת]] שלפני בה"ב"{{הערה|1=שו"ע אדמו"ר תצב, א-ג.}}. בזמן [[אדמו"ר הצמח-צדק]] נהגו רוב ה[[חסידים]] להתענות בה"ב{{הערה|1=ראה לקוטי-דבורים, עמ' 1046. ועוד שם בעמ' תקכ, ובספר השיחות תש"א עמ' 58}}. 

ה[[רבי]] אומר, כי בימינו, רוב [[בני ישראל]] - ובעיקר בחוגי ה[[חסידים]] - אינם מתענים בה"ב, וגם אין מכריזים ומברכים ביום ה[[שבת]] שלפני ה[[תענית]]. ויש לומר שזהו מצד העילוי והקירבה לזמן ה[[גאולה]], אשר מתמעט הצורך בתעניות, וגם הוא מעין העתיד-לבוא ש"כל הצומות האלו עתידים ליבטל.. להיות ימים טובים וימי ששון ושמחה" כדברי ה[[רמב"ם]] בסוף הלכות תעניות. אך אלו המתענים בה"ב, תבוא עליהם ברכה, וצריכים להמשיך במנהגם הטוב. ועם זאת, אלו שאינם מתענים, גם אצלם לא חסר ענין ה"ימי רצון" של ימי התענית, אלא שהוא בקו הטוב והשמחה בגלוי{{הערה|1=על-פי שיחות ימי בה"ב תשמ"ח. ספר ההתוועדויות, ג, עמ' 260-257.}}.

[[הרבי]] עצמו כמובן נוהג להתענות בה"ב (כנזכר בשיחה שאלו הנוהגים ימשיכו בכך). ומתפלל תפילת [[ערבית]] בשעה מוקדמת מהרגיל, במנין מצומצם ליד חדרו, ובשנים האחרונות ב[[זאל הגדול]].

גם מי שאינו מתענה, צריך לנצל את ימי בה"ב להוספה על הסדר הרגיל בכל ענייני ה[[תורה]] וה[[מצוות]]: [[לימוד התורה]], [[עבודה]] (תפילה) ו[[גמילות חסדים]] (כמנהג [[ישראל]] בימי התעניות) - והכל בקו הטוב והשמחה בגלוי. והוא בדוגמת "[[יום טוב]]" הקשור עם אכילה ושתייה, טוב ו[[שמחה]] ב[[גשמיות]], ועל אחת כמה וכמה ברוחניות - "אין טוב אלא [[תורה]]", "פקודי ה' ישרים משמחי לב". וגם תוספת בעבודת ה[[תשובה]] - שהיא תוכנה הפנימי של התענית - אלא שגם ה[[תשובה]] היא מתוך אכילה ושתייה וכו'.

וכשם שהמתענה צריך "קבלת תענית", כך מי שאינו מתענה מקבל על עצמו את העניינים הבאים במקום ותמורת התענית, ולכל לראש - הוספה ב[[צדקה]], כדברי [[אדמו"ר הזקן]] בדבר פדיית ה[[תענית]] ב[[צדקה]]{{הערה|1=על-פי ספר ההתוועדויות תשמ"ח, ג, עמ' 263-259.}}.{{הערה|1=חלק מהערך מבוסס על [http://chabadlibrary.org/chasidim/mchmz/index.htm אוצר מנהגי חב"ד].}}.

ה[[רבי]] מיוזמתו הורה פעם לבחורים להתענות בה"ב, אך הבהיר שאין זה כהנהגה קבועה, וההוראה היא רק לשנה ספציפית{{הערה|שבועון כפר חב"ד 1921 עמוד 41, לאחים קארף.}}.