עריכת הדף "תומכי תמימים נעוועל" (פסקה)

ישיבת '''תומכי תמימים''' החלה לפעול בעיירה '''[[נעוול]]''' באמצע קיץ [[תרס"א]], אז נשלחה קבוצה בת עשרים תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ללמוד בעיירה, כשבראש המחלקה עמד ה[[משגיח]] הרב [[יהודה לייב ציטעס]] (בודנעויץ){{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/7/2.htm תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]}}. 

אנשי העיר קיבלו את פני הקבוצה הזו בסבר פנים יפות והכינו עבורם מבעוד מועד אכסניות נכבדות, ובתי מדרש מיוחדים ומפוארים. כמו כן נתקבלו לישיבה תלמידים מבני המקום שעמדו בתנאי הקבלה הקפדניים של הישיבה.

המחלקה בנעוול התקיימה כשנה וחצי, עד שלהי קיץ [[תרס"ב]], שאז הוחלט על סגירתה והעברת התלמידים חזרה לליובאוויטש{{הערה|תולדות התמימים פרק מב (כרם חב"ד 3 ע' 60): באסיפת החברים הזאת .. ההחלטות שנחלטו אז .. מערכת נעוויל תתבטל והתלמידים יבואו ליובאוויטצה.}}.

החל מקיץ [[תרפ"ד]] התקיימה בעיירה נעוול מחלקה מישיבת [[תומכי תמימים]], כשעיקר תלמידיה הם תלמידים צעירים, איתם למד הרב [[יהודה עבער]]. 

בחורף [[תרפ"ז]] הורה [[אדמו"ר הריי"צ]] להעביר את "תלמידי האולם" המבוגרים שבישיבת [[תומכי תמימים חרקוב]] לעיר זו, ועמהם עברו גם המשגיחים הרב [[שניאור זלמן אלפרוביץ]] והרב [[ניסן נמנוב]], והישיבה עמדה תחת ניהולו של הרב [[יחזקאל פייגין]].

ב[[חודש אייר]] [[תרפ"ה]] נוסף גם "[[בית מדרש לרבנים בנעוועל|בית מדרש לרבנים]]" שמטרתו לספח אליו אברכים ובחורים הראויים להוראה ולהיות רבנים בישראל, או להכין וללמד את מלאכת השחיטה והבדיקה ([[שו"ב]]) על בוריה. בית-המדרש לרבנים נקרא גם בשם "בית יוסף" ומנהלו היה הרב [[שמואל לוויטין]].

בין השנים תרפ"ז-תרפ"ח שימש כמנהל הישיבה הרב [[שניאור זלמן אלפרט]].

בכסלו [[תרפ"ט]], לאחר שראשי ה[[יבסקציה]] שמו עינם על הצלחת הישיבה ובית-המדרש לרבנים, הוכרחו אלו להיסגר. ראשי הישיבה נאסרו והתלמידים נאלצו להתפזר, כשחלקם עוברים ל[[תומכי תמימים לנינגרד]], והשאר ל[[תומכי תמימים וויטבסק]], [[תומכי תמימים יקטרינוסלב]] ו[[תומכי תמימים קייב]]. רק קבוצה קטנה של תלמידים נשארו ללמוד בנעוועל במשך השנים שאחר-כן{{הערה|[[ספר התמימים]] חלק א' עמ' צה.}}.