עריכת הדף "שושבינא דמלכא" (פסקה)

'''שושבינא דמלכא''' הינו כינויו של [[משה רבינו]] בספרי ה[[קבלה]].

מקור הביטוי הוא בספר ה[[זוהר]]{{הערה|זוהר ח"ג, דף כ ע"א: "אמרו מארי מתניתין, משה שושבינא דמלכא הוה, ודא תפארת, מתמן סנהדרי גדולה, אהרן שושבינא דמטרוניתא, ודא מלכות, ה"א, זעירא קרינן לה". וכן במקומות נוספים.}}, שם מתואר [[משה רבינו]] כ[[שושבינין|שושבין]] המוליך את החתן ל[[חופה]], ו[[אהרון הכהן]] כ[[שושבינין|שושבין]] המוליך את הכלה.

ביטוי זה, מקביל להתייחסות הכללית לקשר בין [[בני ישראל]] ו[[הקב"ה]], שנמשל לקשר שבין חתן וכלה. כמו שבמעמד החופה ישנם שושבינים המוליכים את החתן לקראת הכלה, וישנם שושבינים המוליכים את הכלה לקראת החתן, כך גם ב'חתונה' של [[הקדוש ברוך הוא]] ובני ישראל, יש את סוגי צדיקים המוליכים את [[הקב"ה]] ל[[עולם הגשמי]], ויש גם את סוג הצדיקים שתפקידם הוא לרומם את בני ישראל, ולהעלות אותם מהעולם הגשמי אל ה'חתן' - הקדוש ברוך הוא.

משה, נקרא בשם 'שושבינא דמלכא' שפירושו הוא 'שושבין המלך'{{הערה|1=להרחבה, ראו [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/15/2d.htm [[לקוטי תורה]] במדבר, דף ב עמוד ד].}}, היות שתפקידו הוא להוריד את [[הקב"ה]] מלמעלה למטה, דבר שהתבטא גם בכך שהוא הוריד את ה[[תורה]] מלמעלה למטה ב[[מעמד הר סיני]] עבור בני ישראל.

ביטוי זה מבואר רבות ב[[תורת החסידות]], ובפרט ב[[מאמר|מאמרים]] הקשורים עם [[מתן תורה]] ו[[חג השבועות]].