עריכת הדף "שושבינא דמטרוניתא" (פסקה)

'''שושבינא דמטרוניתא''' הינו כינויו של [[אהרון הכהן]] בספרי ה[[קבלה]].

מקור הביטוי הוא בספר ה[[זוהר]]{{הערה|זוהר ח"ג, דף כ ע"א: "אמרו מארי מתניתין, משה שושבינא דמלכא הוה, ודא תפארת, מתמן סנהדרי גדולה, אהרן שושבינא דמטרוניתא, ודא מלכות, ה"א, זעירא קרינן לה". וכן במקומות נוספים.}}, שם מתואר אהרון הכהן כ[[שושבינין|שושבין]] המוליך את הכלה לחופה, ו[[משה רבינו]] כ[[שושבינין|שושבין]] המוליך את החתן.

ביטוי זה, מקביל להתייחסות הכללית לקשר בין [[בני ישראל]] ו[[הקב"ה]], שנמשל לקשר שבין חתן וכלה. כמו שבמעמד החופה ישנם שושבינים המוליכים את החתן לקראת הכלה, וישנם שושבינים המוליכים את הכלה לקראת החתן, כך גם ב'חתונה' של [[הקדוש ברוך הוא]] ובני ישראל, תפקידו של אהרן הכהן הוא לרומם את בני ישראל, ו'להוליך' אותם אל החתן - הקדוש ברוך הוא.

אהרון, נקרא בשם 'שושבינא דמטרוניתא' שפירושו הוא 'שושבין המלכה'{{הערה|1=להרחבה, ראו [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/15/3a.htm [[לקוטי תורה]] במדבר, דף ג עמוד א].}}, היות שתפקידו הוא להעלות ולרומם את בני ישראל (המשולים לכלה) מלמטה למעלה.

דרגתו זו של אהרון הכהן, התבטאה גם בכך שהוא היה זה שהדליק את נרות ה[[מנורה]] ב[[בית המקדש]], שהמנורה נמשלה לסוגים השונים ב[[נשמה|נשמות]] ישראל{{הערה|כלשון הפסוק (משלי, כ כז): "נר ה' נשמת אדם".}}, ותפקידו של אהרון הכהן הוא להעלות את נרות המנורה, ולרומם את [[נשמה|נשמות ישראל]] לדרגה [[רוחני]]ת גבוהה יותר.