עריכת הדף "רב יהודה" (פסקה)

{{חז"ל
|דור=שני ל[[אמוראים|אמוראי]] [[בבל]]
|רבותיו=[[רב (אמורא)|רב]], [[שמואל (אמורא)|שמואל]], [[רב אסי]].
|חבריו=[[רב הונא]], [[רב נחמן]], [[עולא]]
|תלמידיו=[[רבה בר נחמני|רבה]] ו[[רב יוסף]] שכיהנו אחריו בראש ישיבת פומבדיתא, [[רבי זירא]], [[רבי אבא]], [[רב כהנא (השני)|רב כהנא]], [[רחבה מפומבדיתא]], [[רב שמואל בר רב יצחק]]
|בית מדרש=ראש ישיבת פומבדיתא ומייסד הישיבה
}}
'''רב יהודה''' הוא מגדולי ה[[אמוראים]], מייסדה של ישיבת פומבדיתא, שהתקיימה כ-800 שנה, ו[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]].

רב יהודה היה בן הדור השני של האמוראים בבבל, תלמיד מובהק של [[רב (אמורא)|רב]] ושל [[שמואל (אמורא)|שמואל]], ומאות מאמרים שלו בשמם מובאים ב[[תלמוד]]. בתלמוד מוזכר תמיד בשם הסתמי "רב יהודה", אם כי שמו המלא הוא '''רב יהודה בר יחזקאל'''; אביו - רב יחזקאל - נמנה אף הוא על החכמים, ושמואל היה קם מפניו לכבדו. תלמידיו של רב יהודה היו גדולי הדור הבא של האמוראים - [[רבה בר נחמני]], [[רב יוסף]] ו[[רבי זירא]]. 

שקד על תלמודו, והתמיד לחזור על הנלמד. רבו, שמואל, שיבח אותו לא אחת בביטוי "שיננא", כלומר - שנון, חריף; ואמר עליו "אין זה ילוד אישה" (אלא [[מלאך]]). רב יהודה התאפיין בתקיפות, וכאשר ראה שנעשה משהו שלא כשורה נהג ללא משוא פנים. חיבר כמה ברכות, שביניהן [[קידוש לבנה]] ו[[שבע ברכות]] של [[נישואין|חתן וכלה]]. ידועה הייתה חיבתו לארץ ישראל, ועם זאת אסר [[עלייה לארץ ישראל|לעלות]] אליה מבבל{{הערה|המקורות, לכל עניין במקומו, מובאים בהערות שבגוף המאמר.}}.