עריכת הדף "רבי יוסי" (פסקה)

[[קובץ:יוסי בן חלפתא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי יוסי בן חלפתא בכפר חנניה שבגליל]]
[[קובץ:בני_ר_יוסי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציון בניו של רבי יוסי ליד מירון]]
'''רבי יוסי''' - ובשמו המלא: '''רבי יוסי בן חלפתא'''{{הערה|התנא שמופיע למעלה משלוש מאות פעמים ב[[משנה]], וכן בתוספתא, בשם הסתמי "רבי יוסי", הוא רבי יוסי בן חלפתא. [[רש"י]] לזבחים נח ע"ב, ד"ה "ורב שרביא אמר".}} - מגדולי ה[[תנאים]] בדור הרביעי. התגורר בציפורי שבגליל. מגדולי תלמידיו של [[רבי עקיבא]], חברם של [[רבי יהודה]] ו[[רבי שמעון]] ורבו של [[רבי יהודה הנשיא]]. נסמך בידי רבי [[יהודה בן בבא]] בתקופה שבה הטיל השלטון הרומאי איסור על הסמיכה. לו מיוחס החיבור סדר עולם, שעוסק בסדר הדורות ובמאורעות היסטוריים{{הערה|בבלי, יבמות פב ע"ב.}}.

ענינו המיוחד של רבי יוסי ביחס לכל שאר התנאים הוא - "רבי יוסי נימוקו עמו{{הערה|[[גיטין]] סז, א.}}" - "פירושו עמו, לתת טעם לכל דבריו, שהי' מיישב את דבריו"{{הערה|1=[[רש"י]] שם.}} היינו, שדרך לימודו בכל התורה כולה [שהרי הוסמך איש מפי איש עד [[משה רבינו]], היינו, שקיבל כל התורה כולה] היא באופן של טעם והסברה (בינה), "נימוקו עמו" ובניגוד לשאר התנאים, אף שבוודאי השתדלו ללמוד באופן של טעם והסברה, מכל מקום, בריבוי ענינים הייתה אצלם הגישה באופן ד"אם הלכה היא נקבל"{{הערה|1=ע"ד ה[[משנה]] [[יבמות]] עו, ב. [[כריתות]] טו, ב.}}. כן גם מצינו בירושלמי{{הערה|1=סוף [[מסכת סוטה]].}} משמת רבי יוסי פסקה ה[[בינה]].

על פי [[תורת הקבלה]], הוא היה מבחינת ה[[מלכות]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16004&hilite=dfaf8342-daa0-41c5-97f2-5ce00951506a&st=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%90&pgnum=50 הרבי בשם אביו].}}.