עריכת הדף "צבי" (פסקה)

[[קובץ:הצבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צבי]]'''צבי''' הוא [[בהמה|חיה]] משבעת החיות הטהורות ומותרות באכילה. משמש במקרא ובתלמוד כדוגמא במשלות רבים.

כאשר הצבי רץ, דרכו להביט לאחוריו, ועל כך נאמר "הוי רץ כצבי", שה"רצוא" יהיה על דעת ה"שוב" שאחר כך. ולכן הארבעה שנכנסו לפרדס{{הערה|חגיגה יד, ב.}}, שהם בן עזאי, בן זומא, אחר לא יצאו ממנו בשלום מלבד [[רבי עקיבא]] שהרצוא שלו היה בבחינת רצוא ושוב.

ריצתו של הצבי מיוחדת גם בכך שלרוב מהירותו אין אדם יכול לרכב עליו בדרך ריצתו בשונה מריצת הסוס, כי הוא למעלה מסדר ההשתלשלות{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15886&hilite=3aebb142-8814-4d1f-90b8-c922fe63646c&st=%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%99&pgnum=222 רשימות חוברת ו'].}}.

ארז"ל על פסוק ברח דודי ודמה לך לצבי וגו' מה צבי מחזיר ראשו לאחוריו. דהיינו כמו למשל שב[[אדם]] בעצם ראשו, הנה מונח בתוכו [[מוח]] ו[[שכל]]ו ו[[בינה|בינתו]], וכשמחזיר עצם ראשו לאחוריו, הנה גם המוח אשר בתוכו ורוח שכלו ובינתו נמשכין אחריו, כך כביכול המשיך הקב"ה והלביש [[רצון העליון|רצונו]] ו[[חכמה|חכמתו]] במקום [[אחוריים|אחוריו]] שהם בחינת [[חיצוניות]], דהיינו בענינים גשמיים כמו בבהמות ב[[סדר קדשים]]. ובמעות ב[[סדר נזיקין]]. דפנימית רצונו וחכמתו ית' מלובשים בהם וגם מדותיו ית' הם נמשכים אחריהם מאליהם וממילא, כמ"ש השיב אחור ימינו וגו'.{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/16/74b&search=%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%A8 תורה אור מגילת אסתר צד, ב]}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בעלי חיים]]