עריכת הדף "עץ חיים" (פסקה)

[[קובץ:עח.png|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר בדפוס ראשון (קוריץ, תקמ"ב)]]
{{מפנה|עץ חיים|עץ חיים (פירושונים)}}
הספר '''עץ חיים''' הוא הספר העיקרי ב[[כתבי האריז"ל]] המסכם את [[קבלה|קבלת]] [[האר"י]], כפי שנכתבה בידי תלמידו העיקרי רבי [[חיים ויטאל]], שעליו סמך האריז"ל שיעביר את תורתו. הספר הוא אחד מהחיבורים היסודיים ביותר ב[[תורת הקבלה]], ומובא פעמים רבות ב[[תורת החסידות]], ועד שרוב הענינים מקבלת האריז"ל המבוארים בחסידות מבוססים על ספר זה{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&st=&pgnum=294&hilite= שיחת בדר"ח מרחשון תש"מ].}}.

העץ חיים נחלק לשבעה חלקים כלליים הנקראים "היכלות"{{הערה|היכל א"ק (אדם קדמון), היכל נקודים, היכל הכתרים, היכל או"א (אבא ואמא), היכל ז"א (זעיר אנפין), היכל נוקבא דז"א (דזעיר אנפין) והיכל אבי"ע (אצילות בריאה יצירה עשיה).}}, כל היכל נחלק לכמה שערים{{הערה|בהיכל א' שבעה שערים, בהיכל ב' ארבעה, בהיכל ג' שנים וכו' - סה"כ חמישים שערים.}} וכל שער לכמה ענפים {{הערה|לעיתים (בחלק מהשערים) נקראים הענפים "פרקים" או "חדרים" - ולא "ענפים".}}. קוטב כל דברי העץ חיים מראשיתו ועד סופו סובב על סדר השתלשלות העולמות, מתחיל בדף הראשון מצמצום הראשון ומסתיים בדף האחרון בעניין בריאת שמים וארץ{{הערה|לקוטי תורה ואתחנן יב ב', ובהקדמת הרב מאיר פאפירוש קרוב לסופה: "וסדרתי לשערים שלמים וטובים, עשר ספירות האצילות מא"ק עד תשלום אבי"ע".}}

לאחר פטירתו של האר"י החל רבי חיים לערוך את הדברים ששמע מפיו בתורת הקבלה לספר בשם "עץ חיים", שחולק על ידו לשמונה שערים. ספר זה נשמר באמתחתו ולא פורסם מעולם. מתוך ספר זה ערך בנו, רבי [[שמואל ויטאל]], [[שמונה שערים]] שסודרו על ידו בעריכה מחודשת והתפרסמו לאחר מכן. רבי [[מאיר פאפירש]] ערך מתוך כתבי האר"י שהיו בידו (חלקם הועתקו בגניבה מכתבי רבי חיים, וחלקם כתבים שגנז רבי חיים והתגלו לאחר מכן) את הספר "דרך עץ החיים", שהוא הספר "עץ חיים" הנדפס שלפנינו.