עריכת הדף "סעודת חול" (פסקה)


'''סעודת חול''' היא סעודה שאינה מתקיימת לשם מצווה מסוימת רק לשם חיזוק גופו ל[[עבודת השם]].

[[אדמו"ר המהר"ש]] מסביר, כי ישנם אלה שאוכלים "נהמא דכסופא" - לחם
חנם, - [[לחם]] שלא הרוויחו אצל השי"ת שיפרנס אותם במאור פנים, אך מזונם הרי גם כן בא מהשי"ת, ככתוב נותן [[לחם]] לכל בשר, נקרא ה[[מזון]] "נהמא דכסופא". 

[[אהבה|אוהבי ה']], אמר אדמו"ר המהר"ש, צריכים לאכול אפום חרבא - על חוד החרב, כאמור בזוהר{{הערה|זח"ג קפח, ב.}} "נהמא אפום חרבא ליכול". וזאת, מכיון שכל הדברים [[גשמיות|הגשמיים]] יש בהם ניצוץ של [[קדושה]], אלא שהניצוץ מוטבע בחומריות שבגשמי, והוצאת ניצוץ הקדושה שבגשמי והעלאתו באה על ידי מלחמה. המלחמה מתבטאת בכך - שלא לרצות [[תענוג|ליהנות]] מהגשמיות, לרצות רק את התועלת שמהגשמיות, שתביא לו עזר ב[[תורה]], [[תפילה]], קיום ה[[מצוות]] ועבודת השי"ת.

בסעודת ימי החול יש להיות זהיר שדבר האכילה והשתיה לא יגשם אותו, שכן המאכלים והמשקאות למרות שבאמת הם דברים [[היתר|המותרים]], בכל זאת מכיון שהם מגושמים ביותר, בכוחם להמשיך את האדם להגשמה ולהגשימו שיהיה מגושם{{הערה|1=[[לקוטי תורה - תורת שמואל#תורת שמואל - ספר השיחות|תורת שמואל - ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=7aa9bf69-9fb8-445c-9dee-84e8db4f434f&st=%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&pgnum=148 עמ' 143]}}.