עריכת הדף "ניגון לר' זלמן זלטפולסקי" (פסקה)

ה'''ניגון לר' זלמן זלאטאפאלסקי''' הינו [[ניגון]] שמשמש הבעה נאמנה לגעגועי וכיסופי ה[[נפש]] החבויים בעמקי ובמסתורי הלב ומעורר זכרון ימים נעימים ובהירים במחזה אלוקי נהדר{{הערה|1=הקדמה ל[[ספר הניגונים]]}}.
שלוש שנים אחרי [[הסתלקות]] [[אדמו"ר המהר"ש]] ראה [[אדמו"ר הרש"ב]] את ה[[חסיד]] ר' [[חיים שלמה זלמן זלטפולסקי]] יושב על ספסל בין חוף הים לסבכי היער ומנגן את הניגון הזה במשך כמה שעות כשהוא תפוס עמוק במחשבותיו. אמר על כך אדמו"ר הרש"ב: "על ר' זלמן השתקף חיי געגועים של חסיד, שאיבד את רבו ב[[גוף]] לפני מספר שנים ובציור ה[[רוחני]] הרי כאילו רבו עומד לפניו". 

ניגון זה הוא ניגון ס"א ב[[ספר הניגונים]].