עריכת הדף "ניגון אנא עבדא" (פסקה)

'''אנא עבדא''' הינו [[ניגון]] על קטע מתפילת "בריך שמיה"{{הערה|מקורה בזוהר הקדוש, פרשת ויקהל}} אותה אומרים בעת פתיחת הארון. הניגון מיוחס ל[[חסיד]]יו של [[אדמו"ר האמצעי]] מהעיר [[ניעז'ין]].

מילות הניגון (ב[[ארמית]]): אנא עבדא דקודשא בריך הוא, דסגידנא קמיה ומקמי דיקר אורייתיה, בכל
עידן ועידן (בתרגום ל[[לשון הקודש]]: אני [[עבד|עבדו]] של [[הקדוש ברוך הוא]], משתחווה לפניו ולפני יוקר תורתו בכל זמן וזמן).

הניגון נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[שניאור זלמן (הלוי) לוין]] ([[כפר-חב"ד]]).

ניגון זה הוא ניגון רכ"א ב[[ספר הניגונים]].

בעת סעודת יו"ט בבית [[אדמו"ר הריי"צ]] שר ר' [[שניאור זלמן טייבל]] את הניגון (בהוראת [[הרבי]]), כפי ששמעו מאת ר' [[שמעון קלפר]] מ[[ניקולייב]], ומאז התקבל הניגון בקרב חסידים.

בשעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] הורה הרבי מספר פעמים לנגן ניגון זה{{הערה|1=ראו לדוגמא [http://www.lahak.org/therebbe/article_cdo/aid/2960430 [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת פרשת שלח תשכ"ט].}}.

במוצאי ראש השנה [[תשמ"ג]] בעת חלוקת [[כוס של ברכה]] הביא ר' [[חייקל חאנין]] את ר' זלמן טייבל אל הרבי (ר' זלמן לא היה בקו הבריאות באותם שנים), הרבי הפסיק לחלק למספר רגעים והחל לנגן עמו את הניגון, כשכל הקהל מאזין{{הערה|[https://col.org.il/news/127502 הלא ייאמן קרה. הרבי הניח את הכוס והחל לנגן את הניגון לבדו].}}.

כמו כן היה כזאת גם במעמד [[קבלת פ"נים]] ועוד. חסידים מספרים שאף שבכללות ר' זלמן טייבל לא היה מקושר כל כך לסביבה באותם שנים, אך הניגון של הרבי היה מחזיר אותו לאיזה רגעים לערנות מוחלטת.