עריכת הדף "משתמש:משיח בכיכר/ויקיפדיה" (פסקה)

יקיפדיה (באנגלית: Wikipedia) היא אנציקלופדיה מקוונת רב-לשונית, המבוססת על תוכן חופשי ומשתמשת בטכנולוגיית ויקי. ויקיפדיה היא האנציקלופדיה הכללית הגדולה והפופולרית ביותר באינטרנט.[1] מאחורי האתר עומדת קרן ויקימדיה, מוסד ללא כוונת רווח שמרכזו בארצות הברית. הקרן נותנת את שירותי המעטפת לקיום האתר, כגון תחזוקת שרתים, אך היא אינה מתערבת בניהול האתר, ומאפשרת לקהילת הוויקיפדים לקבל החלטות עצמאיות בנושאי התוכן. מוטו האתר הוא "ויקיפדיה - האנציקלופדיה החופשית", כאשר "חופשי" פירושו חופשי לעיון ללא כל מגבלה, חופשי לעריכה וחופשי להעתקה ולהפצה. תוכן האתר מוגש תחת הרישיון החופשי CC-BY-SA.

ויקיפדיה נכתבת ומשופרת מִדֵּי יום בידי רבבות מתנדבים, ומסתמכת על רעיון חוכמת ההמונים. המתנדבים כותבים את הערכים, יוצרים את הגרפיקה המעטרת את האנציקלופדיה, וכן מסייעים בהגהה ובניטור התוכן מפני השחתות. ויקיפדיה נכתבת בכ-318 שפות, ובהן גם עברית.[2] גרסאות ויקיפדיה בכל השפות מהוות המשך לתנועת התוכנה החופשית ולעיתים מתייחסים אליהן גם כחלק מתנועה הנקראת "תרבות חופשית". ערכים מעטים נכתבים על ידי כותבים המקבלים תשלום ממי שהזמין את כתיבת הערך.

ויקיפדיה הושקה ב-15 בינואר 2001 כמיזם מיקור המונים על ידי ג'ימי ויילס ולארי סנגר. סנגר בחר את שם האתר אשר הוא שילוב של המילה "ויקי" (אשר פירושה בהוואית "מהיר") ו"אנציקלופדיה". בעוד שבתחילת הדרך הייתה קיימת רק אנציקלופדיה בשפה האנגלית, לאורך השנים פותחו מהדורות בשפות רבות אחרות לוויקיפדיה. הוויקיפדיה האנגלית היא המהדורה הגדולה ביותר של ויקיפדיה מבין כל 301 המהדורות של ויקיפדיה. נכון לנובמבר 2020, יש בוויקיפדיה למעלה מ-59 מיליון ערכים אם מסכמים את הערכים בכל השפות בהן היא כתובה.[3] למעלה מ-6.5 מיליון ערכים כתובים בוויקיפדיה האנגלית, ואלה מהווים כ-11.1% ממספר הערכים הכללי.[4] כמות פעולות העריכה שנעשו בכל הדפים והערכים יחדיו עולה על 2.4 מיליארד. באתר רשומים למעלה מ-78.5 מיליון משתמשים ויש בו למעלה מ-2.5 מיליון תמונות חופשיות.

בשנת 2006 נכתב במגזין "טיים" כי המדיניות של ויקיפדיה שמאפשרת לכל אדם לערוך ערכים הפכה את ויקיפדיה לאנציקלופדיה הגדולה ביותר ואולי אף הטובה ביותר בעולם, והיא עדות לחזון של ג'ימי ויילס.

לאורך השנים ויקיפדיה ספגה ביקורת על כך שבמקרים מסוימים היא עשויה להיות מושפעת מהטיה מערכתית, ועל כך שהיא עשויה במקרים מסוימים להיות כפופה למניפולציה ולספינים בנושאים שנויים במחלוקת. כמו כן, לאורך השנים הועלו ביקורות שונות על ויקיפדיה המתייחסות בעיקר לשתי טענות מרכזיות - העובדה שהאנציקלופדיה ניתנת לעריכה על ידי כל אחד (רבים טוענים שבשל כך ויקיפדיה לא יכולה להיות אנציקלופדיה אמינה, וכי הדבר מפחית את חשיבותה ואמינותה כמקור עליו אפשר להסתמך ולהפנות) וכי הדינמיקה בין עורכי האתר איננה מוצלחת, ומערערת על המטרות שבגינן האתר נוצר (האמור יוצר חשש להטיות מערכתיות, מגדריות וגזעניות בקרב קהילת העורכים, וכן שבמקרים מסוימים עלולה להיווצר קליקה בין עורכים באתר).

אטימולוגיה
שמה של ויקיפדיה הוא הלחם של המילה ההוואית ויקי (wiki - מהיר) ושל המילה היוונית פדיה (παιδεία - חינוך או הדרכה). ויקי היא שיטה שפותחה על ידי וורד קנינגהם לבנייה מהירה יחסית של מאגרי מידע ואתרי אינטרנט, הוויקיפדיות הן רק חלק מכלל האתרים העושים שימוש בשיטה זו. באתרי ויקי התוכן נכתב ונערך על ידי כלל הגולשים, בשיטת מיקור המונים. אתרים רבים, פרט לוויקיפדיה, הבנויים בשיטה זו, כוללים את המילה ויקי בשמם (כמו אתר הוויקי הראשון - "Ward's Wiki"). המילה "פדיה" לקוחה מההלחם היווני "אנציקלופדיה".

אבות רוחניים
הרעיון לאסוף את כל הידע שבעולם, כך שיהיה בהישג יד, תחת קורת גג אחת, היה בעת העתיקה אחד מהרעיונות המנחים של הספרייה של אלכסנדריה וספריית פרגמון הספרייה שפעלה בפרגמון.

הקיסר הסיני שנגזו השגיח על חיבורה של אנציקלופדיית יונגל, אחת מהגדולות בהיסטוריה, שהושלמה ב-1408 והכילה מעל 11,000 כרכים כתובים בכתב-יד, מהם שרדו עד ימינו רק כ-400.

אסופת הידע המוסלמית הקדומה בימי הביניים כללה עבודות מקיפות רבות ופיתוח רב של מה שכיום נקרא שיטה מדעית, שיטה היסטורית וציטוט. ראויים לציון אנציקלופדיית המדע של אבו בכר אלראזי, המועתזילי, תפוקתו מאריכת החיים של 270 ספרים של אל-קינדי, והאנציקלופדיה הרפואית של אבן סינא, שהייתה מקור תקני במשך מאות שנים. כמו כן ראוי להזכיר את עבודות ההיסטוריה האוניברסלית או הסוציולוגיה של האשורים, אל-טברי, אל מסודי, אל-את'יר ואבן חלדון, שהמוקדימה שלו מכילה השגות ביחס לאמינות תעודות כתובות שנשארות ישימות לגמרי גם בימינו. לאנשים הללו הייתה השפעה עצומה על שיטות מחקר ועריכה, שנובעת בין השאר הודות לנוהג האסלאמי של איסנד שהדגיש את הנאמנות למקור רשום, בדיקת מקורות וחקירה ספקנית.

אף על פי כן, עבודות אילו היו זמינות בקושי למי שאינו מומחה: הן היו יקרות וכתובות עבור אילו המרחיבים ידע ולאו דווקא המשתמשים בו (חוץ מאשר ברפואה). ראשיתו של הרעיון המודרני של אנציקלופדיה מודפסת למטרה כללית בתפוצה רחבה קצת לפני דני דידרו ואסכולת האנציקלופדיסטים של המאה ה-18 - יוזמי כתיבת האנציקלופדיה הגדולה. ספריות של אוניברסיטאות גדולות יכולות להיחשב כמוזיאונים של מיזמים אנציקלופדיים אדירים בארצות שונות. כותרים שונים הם ה-"אנציקלופדיה בריטניקה" האנגלית, ה-"Enciclopedia Universal Illustrada" הספרדית, ה-"Meyers Konversations-Lexikon" וה-"Brockhaus" הגרמניים.

את הרעיון להשתמש במיכון, מעבר לדפוס, על מנת ליצור אנציקלופדיה שימושית יותר, ניתן למצוא כבר בסיפור קצר מאת ה' ג' וולס, "מוח עולמי" (1937) ובמאמר "As We May Think" (פורסם ב-1945) מאת ונבר בוש, שם מופיע חזון עתידי של היפרטקסט מבוסס מיקרופילם, "ממקס". אבן דרך חשובה נוספת הוא "מיזם זאנאדו" של טד נלסון (1960).

עם התפתחות האינטרנט, אנשים רבים ניסו לפתח מיזמים של אנציקלופדיה מקוונת. חלוץ התוכנה החופשית, ריצ'רד סטולמן ביטא את התועלת של "אנציקלופדיה ומקור למידה חופשי עולמי" ב-1999. הוא תיאר את ייסוד ויקיפדיה כ"חדשות מרגשות", והמוסד לתוכנה חופשית שלו מעודד אנשים "לבקר ולתרום לאתר".