עריכת הדף "משתמש:ברכת הגאולה/קבלה מעשית" (פסקה)

'''קבלה מעשית''' הינה חלק בתורת הקבלה הכוללת שימוש באמצעות שמות הקודש. מקובלים הבקיאים בקבלה מעשית יכולים להשביע מלאכים, להתאים זיווגים, לקרוא את חכמת הפרצוף ואת חכמת כף היד, לכתוב קמעות, ולפעול שינוי בסדר ה[[טבע]] הרגיל שטבע [[הקב"ה]] ב[[עולם]]. כיום אסור לעסוק בקבלה מעשית.


[[משה רבנו]] השתמש בשם קודש להריגת מצרי שהיכה יהודי{{הערה|שמות ב, יא-יד, רש"י בשם המדרש (תנחומא שמות פ"י), הא"רי ז"ל, מביא את השם שער מאמרי רז"ל לשבת קכח, ב.}}.
[[דוד המלך]] כתב את שמו של השם באיות במפורש כדי לעצור את מי התהום כשהיוו סכנת הצפה לעיר [[ירושלים]]{{הערה|תלמוד בבלי מסכת מכות י"א, א.}}.
[[ישעיהו הנביא]] השתמש בשם קודש כדי לבקוע גזע עץ בעת בריחתו מ[[מנשה]] בן חזקיהו{{הערה|ישעיהו פרק נ"ג.}}. אך נענש על כך{{הערה|ש"ך על שו"ע יו"ד קע"ט ס' ט"ו.}}.
ב[[ספר יצירה]] מובאת יכולת בריאת נבראים. ה[[הלכה]] מתירה לעשות אחיזת עינים על פי ספר יצירה{{הערה|שו"ע יו"ד קע"ט ס' ט"ו.}}. ה[[ש"ך]] ביאר שהשם נתן כח בשמות הקודש ליצור שינויים בעולם, השימוש בשמות הקודש ניתן לבעלי מדריגה ומטרתו היא קידוש ה' או מצווה גדולה{{הערה|ש"ך על שו"ע יו"ד קע"ט ס' ט"ו.}}.