עריכת הדף "מילון חסידי:אנ"ש" (פסקה)

{{פירוש נוסף|נוכחי=פירוש מילוני של הביטוי אנ"ש|אחר=חסידים או לאתר אנ"ש|ראו=[[חסידי חב"ד]], [[אנ"ש (אתר)]]}}
הביטוי '''אַנַ"שׁ''' (= '''אנשי שלומינו''') הוא מינוח המציין קהילה פנימית. אצל חסידי [[חב"ד]] הביטוי משמש ככינוי לקהילה החב"דית.

הביטוי מופיע כבר בכתביו של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|באגרת הקדש שנדפסו בספר התניא ועוד.}} וכך השתמשו בביטוי כל רבותינו נשיאנו.

[[הרבי]], כ[[נשיא]] של כלל ישראל ולא רק של אנ"ש{{הערה|אגרות קודש כרך י"א עמ' צג.}}, כתב שאלו שאינם מעודדים פעולות המתנהלות על פי רוחו של [[נשיא הדור]] הרי אינם בגדר אנ"ש באמת{{הערה|לקוטי שיחות כרך י"ט עמ' 260.}}.

במשך השנים הוקמו מוסדות הנושאים את הביטוי כדוגמת [[חומת אנ"ש]], תפארת אנ"ש, [[אתר אנ"ש]], [[ועד אברכי אנ"ש]] ועוד.

בהקשרים מסויימים, המינוח אנ"ש בא להבדיל בין אברכים נשואים ובעלי בתים לבין [[תמים|תמימים]] - בחורי ישיבה. לדוגמא, [[הערות התמימים ואנ"ש]].

[[הרבי]] ביקש שעל הקובץ [[הערות התמימים]] יהיה רשום "הערות התמימים ו'''אנ"ש'''" כדי שלא יהיה נראה שהקובץ מיועד לחלק מסוים מהחסידים.

מקור המילה הוא מהפסוק ב[[תהילים]] - {{ציטוטון|גַּם-אִישׁ שְׁלוֹמִי אֲשֶׁר-בָּטַחְתִּי בוֹ}} (פרק מ"א פסוק י').

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מילון חסידי]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]