עריכת הדף "כתיבה וחתימה טובה (ניגון)" (פסקה)

הניגון "'''כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה'''" חובר בחודש אלול שנת תשמ"ח, בעקבות שעוד מט"ו מנחם אב: "ולהעיר גם מהידוע ש"חמשה עשר באב" עולה מכוון כמנין "כתיבה וחתימה טובה""{{הערה| המראה מקום בשיחה הוא: דרכי חיים ושלום סימן תרפ"ד. ובספר השיחות תשמ"ז (ט"ו אב הערה 82) מוסיף לציין גם לשער ישכר ענין יום תבר מגל דרוש ב'.}},

אולם השיחה שגרמה ליצירתו של הניגון הייתה מראש חודש אלול תשמ"ח, שכללה הוראה למעשה:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=להשתדל לברך (ולהתברך) איש את רעהו ואשה את רעותה (וכן הטף, ילד לחבירו, וילדה לחברתה), לכאו"א בפרטיות ולכלל ישראל, בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, הן בע"פ, פנים אל פנים, והן בכתב, כמובא באחרונים{{הערה|מטה אפרים (להרה"ג אפרים זלמן מרגליות) סימן תקפ"א סעיף ט'. ומקורו במנהגי מהרי"ל ימים נוראים, בשם מהר"ש – רבינו שלום מנוישטט, רבו המובהק של המהרי"ל}}, ש"נוהגין כשכותב אדם לחבירו אגרת שלומים מן ר"ח אלול עד יום הכפורים רומז לו . . שהוא מעתיר עליו שיזכה בימי הדין הבאים לטובה להיות נכתב ונחתם בספר חיים טובים", אשר, ברכתו של איש ישראל, ובפרט בעת רצון, חודש הרחמים, כשהמלך בשדה כו' ומראה פנים שוחקות לכולם וממלא בקשותיהם כו' — מוסיפה בברכתו של הקב"ה למלא משאלותיהם של כאו"א מישראל, בכל המצטרך להם, בגשמיות וברוחניות גם יחד.}}

שני מדריכים קעמפים 'גן ישראל' בדטרויט, הת' ישראל (יוסף יצחק) חודקוב והת' [[ברוך טאלער]] שבעקבות שיחה זו חיברו את הניגון, שהקבל באהבה לא רק על ילדי הקעמפ אלא גם על הרבי!

ילדי הקעמפ שחזרו מדטרויט לביתם בניו יורק בג' אלול. קבוצה מתוכם הלכו להתפלל תפילת מעריב יחד עם הרבי (בביתו של הרבי ברחוב פרזידנט, אשר באותה שנה הרבי היה מתפלל בביתו אחרי הסתלקות הרבנית חיה מושקא נ"ע כידוע). אחרי מעריב, הילדים הכריזו כדרכם "יחי" והחלו לנגן את ניגונם החדש, "כתיבה וחתימה טובה". הרבי הביט בהם במבט זוהר.

הרבי עלה באיטיות, מחזיק את סידורו בידו הימנית, וידו השמאלית על המעקה. בערך במחצית המדרגות, הרבי עצר ועודד את השירה בידו השמאלית. זה חזר על עצמו כמה פעמים תוך כדי שהרבי ממשיך לעלות למעלה.

כאשר הרבי שמע את הניגון הוא פנה לאחור ועשה כזה חיוך גדול, - הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] אמר שמאז כ"ב שבט (יום הסתלקות הרבנית באותה שנה) הרבי לא חייך ככה, ואחרי כמה דקות מזכיר הרבי הרב [[לייבל גרונר]] ירד ושאל איפה המנהל, ואמר שהרבי תיכף יחזור, אז שאאסוף את כל הילדים יחד. מה שהיה הוא שהילדים היו כבר בדרך לצאת להורים שלהם שחיכו להם בחוץ, ר' ברוך טיילור קרא לכל הילדים חזרה, ושרנו שוב ושוב את הניגון כ-10 15 דקות עד שהרבי ירד חזרה למטה, והרבי הפתיע עם שיחה, שהוגה ונדפסה תחת הכותרת: "שיחת מוצאי יום ג' פ' שופטים, ג' אלול ה'תשמ"ח, לילדי מחנה קיץ "גן ישראל" (דעטרויט, מישיגען) שיחיו – בבית הכנסת{{הערה|אף שהשיחה נאמרה בביתו הקדוש, כתוב "בבית הכנסת", לכאורה בגלל שהרבי עשה את הקומה הראשונה בית הכנסת}}, אחרי תפילת ערבית".

הרבי גם חילוק דולרים לצדקה לילדים.

ניגון זה הוא ניגון קצ"ב בפרוייקט [[מסורת הניגונים]].