עריכת הדף "כרם" (פסקה)

'''כֶּרֶם''' הוא כינוי למטע של עצים, ובדרך כלל לעצי גפן לגידול ענבים, אך לעיתים גם למטעי זיתים{{הערה|ראו לדוגמה שמות כג, יא: "כן תעשה לכרמך לזיתך". שופטים טו, ד. ועוד. תלמוד בבלי ברכות לה, א.}} ושקדים.

בדרך כלל המינוח 'כרם' מתייחס לגפנים הגדלים באופן טבעי, שאז הוא נחשב מובחר יותר, ובמיוחד ה"רגליות" - הענבים הסמוכים לאדמה, אך בשל העובדה שגזע הגפן חלש ועל מנת להרבות את הגידול, בכרמי גפן רבים מציבים עמודים קנים ואפיפירות וביניהם מתוחים חוטים המיועדים להדלות על גביהם את הגפן שהינו צמח מטפס, ולתמוך בעץ עצמו וכן להקל על הטיפול בעץ ובבציר של הפירות. כרם מודלה נקרא בשם 'עריס'{{הערה|1=להרחבה ראו [www.toraland.org.il/%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%AA/%D7%92%D7%A4%D7%9F-%D7%92-%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%92%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D/ שיטות עיבוד הגפנים], בתוך אנציקלופדיה הלכתית-חקלאית.}}.

באקלים של ארץ ישראל, תקופת הבציר של הגפן היא בשלהי הקיץ, בסביבות החודשים אב-אלול.

איכותו של היין המיוצר מהגפנים, תלוי במידה רבה במיקומו של הכרם (בנוסף לתהליך בשעת הבציר עצמו), אשר זקוק לאקלים מדוייק וקריר, אך לא קר מידי. ובשל כך כרמים רבים ממוקמים במעלה הגבעות בארץ ישראל, ובשל האקלים הייחודי, היין המיוצר מכרמים בארץ ישראל היה נחשב לאורך כל ההיסטוריה כיין משובח, מסורת הנשמרת גם בימינו.

חז"ל מספרים כי בעבר ב[[ט"ו באב]] וב[[יום הכיפורים]], בנות ישראל היו יוצאות ומחוללות בריקוד בכרמים כשהן לבושות כלי לבן שאולים (אחד הטעמים לכך, היה 'לעקוף' את איסור השידוך עם בנות שבט בנימין לאחר מעשה 'פילגש בגבעה'){{הערה|משניות מסכת תענית ד, ח. ספר שופטים כא, יז.}}.