עריכת הדף "חסידי אשכנז" (פסקה)

'''חסידי אשכנז''' הוא כינוי לגדולי ישראל שפעלו באזור גרמניה וצרפת בסביבות השנים ד'תתק"ל-ה'ק"ס, כארבע מאות שנה לפני התגלות [[תורת החסידות]], ובמקביל לשנים בהן פעלו [[רש"י]] ובעלי ה'תוספות'.

על גדולי חסידי אשכנז נמנו [[רבי יהודה החסיד]] בעל 'ספר חסידים' ו[[רבי אלעזר מגרמייזא]] בעל 'הרוקח', ואנשיה נהגו במנהגי חסידות ופרישות מיוחדים, והכתבים שהותירו אחריהם מהווים בסיס חשוב לנקודות רבות בהלכה ובמחשבה, והם מובאים רבות גם בספרי החסידות של תלמידי הבעל שם טוב. עקב הצרות והרדיפות שהיו מנת חלקם של אנשי יהדות אשכנז, גדולי התנועה עברו בהדרגה לפעול בארצות סמוכות דוגמת פולין איטליה וספרד, ורבים מהם השתלבו בין גדולי תנועת הקבלה שפעלה באותם שנים בספרד.

הכינוי 'חסידי '''אשכנז'''' נוסף רק לאחר התגלות תורת החסידות, וזאת כדי להבדיל בין התנועות.