עריכת הדף "הולכה שלא ברגל" (פסקה)

'''הולכה שלא ברגל''' (או '''פשיטת יד''' בלשון ה[[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|המובא ב[[רבי חיים מבריסק|חידושי הגר"ח על הש"ס]] על סוגיא זאת, דף ס"ב ע"א, בשם ירושלמי במסכת יומא}}) הוא כינוי למצב שבו פעולת [[הולכת הדם]], (העבודה השלישית מתוך אחת מארבעת חלקי שלבי הקרבת [[קרבן]] ב[[בית המקדש]], (שהם [[שחיטה]], [[קבלת הדם|קבלה]] [[הולכת הדם|הולכה]], [[זריקה]]), לא התבצעה בצורה הרגילה של "הליכה" - ברגל, אלא באמצעות הושטת יד, או בצורה אחרת. 

ביסוד השאלה עומד הספק האם ה"הולכה" היא רק פעולה טכנית כדי לבצע את פעולת ה"הליכה" שמשמעותה האמיתית היא רק "לקרב" את הדם אל המזבח, אך אפשר גם לבצעה בדרכים אחרות כמו למשל העמדת שורה של בני אדם שיעבירו זה לזה בהושטת יד, או אותה הולכה שהתורה דורשת היא הליכה רגלית. 

ההשלכות ההלכתיות שלא ההנחה - שגם נקבעת כמסקנה - עשויים להשפיע לשני כיוונים שונים: מצד אחד ניתן לקבוע שאם ההולכה שלא ברגל לא נחשבת ל"הולכה", הקרבן פסול או לחילופין יש צורך לחזור ולבצעה בהליכה רגלית. מצד שני ניתן גם לקבוע שמכיון שההולכה שלא ברגל לא נחשבת הולכה, הרי זה כאילו "נעשית מאליה", ואם כן גם אם זר עשאה או שעשאה כהן במחשבת פסול - אינה נפסלת, וניתן לחזור ולבצעה כראוי.