עריכת הדף "אנינות" (פסקה)

'''אנינות''' (או אוֹנָנות) היא הגדרה הלכתית למצב בו מצוי קרובו של ה[[פטירה|נפטר]] במשך הזמן שבין [[יציאת הנשמה]] ועד ה[[קבורה]]. '''אונן''' הוא כינויו של אדם המצוי במצב של אנינות.

מן התורה דיני אונן כוללים רק את איסור אכילת קדשים (קדשי קדשים וקדשים קלים), [[מעשר שני]] ו[[ביכורים]], אולם מדרבנן פטרוהו מכל [[מצות עשה]], בין דאורייתא ובין דרבנן, ויש אומרים בשולחן ערוך שגם אם האונן רוצה לקיים את מצוות העשה שלא בתורת חיוב, אינו רשאי.