עריכת הדף "אוירא דחפיא אקרומא דמוחא" (פסקה)

המשמעות של "אוירא דחפיא אקרומא דמוחא" ב[[לשון הקודש]]: האויר החופף מעל קרום המוח.

ענינו; כמו בגשמיות - במוח האדם שהוא הגבוה והנעלה מכל אברי [[גוף]] האדם, הנה המוח נתון ונמצא מתחת לקרום החופף ומתוח מעליו, ומעל הקרום קיים "[[אויר]]{{הערה|בגשמיות אין זה אויר במובן הרגיל אלא אויר במשמעות 'רווח' מסויים שבין קרום המוח לעצם הגולגולת. בפועל מלא רווח זה בנוזל שהמוח צף בתוכו.}}" שחופף מעליו, כלומר הפסק בין הקרום ובין הגולגולת, כך גם ברוחניות ישנה דרגה שהיא גבוהה ונעלית במהות ערכה מעל בחינת ה"קרום", והיא מדריגה גבוהה שמעל בחינת [[מוחא סתימאה]], וכביכול "חופפת" עליה.

אלא שמכל מקום - מאחר שהיא חופפת עליה ומקיפה אותה, הרי זה מראה על שייכותה של הדרגה הגבוהה הזאת אל בחינת מוחין סתימאה - המוקפת הימנה.

במדריגה גבוהה זו נמצא שורש בחינת " [[אותיות]] " של מעלה, שהאותיות הן האורות המצומצמים המתגלים מ[[ספירת המלכות]] לצורך בריאת ה[[נברא|נבראים]], ואילו שורש [[אותיות]] (אורות) אלו - הוא באוירא דחפיא אקרומא דמוחא.

ואף על פי שלאחר גילוי האותיות ב[[בריאה]] - הנה, האותיות פחותות בערכן מהספירות העליונות, מכל מקום שורשן גבוה מאד - למעלה מה[[ספירות]].

ובדוגמת האותיות הנמצאות משכל האדם, שאף על פי שהן פחותות בערכן וחשיבותן מהשכל הבא לידי ביטוי באותיות, והן בחינת [[דומם]] לעומתו, בהיותם רק [[כלים]] המשרתים את השכל בהתגלותו, מכל מקום בשורשן הן גבוהות יותר מהשכל, בהיותן מ"קדמות השכל".