עריכת הדף "אדעתא דנפשיה" (פסקה)

המשפט '''{{ציטוטון|מעיקרא כי עביד איניש אדעתא דנפשיה עביד}}'''{{הערה|ברכות ס"ד ע"א}} (מלכתחילה, כל מה שעושה האדם - למען עצמו עושה) הינו מאמר [[חז"ל]].

ב[[תורת החסידות]] מוסבר שיש לעניין שני היבטים:
*'''היבט חיובי''':כאשר אדם עובד את ה' ומפשפש במעשיו, ואחר כך גם מתקן את הטעון תיקון ושיפור, הנה, אם עושה זאת רק כדי לצאת ידי חובה בפני מאן דהוא - לא יצליח.אבל אם הוא עובד מתוך אינטרס אישי, מתוך כונה לתקן את עצמו כראוי - אדעתא דנפשיה, בוודאי יצליח בעבודתו. וכן אם לומד תורה לשמה{{הערה|ראה בפסחים נ' ע"ב אודות החילוק בין לשמה לשלא לשמה, ושמכל מקום מתוך שלא לשמה באו לשמה.}} - לשם הנשמה, כדי לקשר נפשו לה' על ידי השגת התורה הנקראת [[מזון]] לנפש, בוודאי הוא יתעלה בה.
*'''היבט שלילי''' כאשר אדם לומד תורה ועובד את ה' - אדעתא דנפשיה, רק בשביל טובת עצמו - למצוא סיפוק והנאה מלימודו או מעליותיו הרוחניות - כדי להשיג שלימות, ולא למען מילוי הכונה העליונה - לעשות נחת רוח לקב"ה, שנתאוה להיות לו יתברך [[דירה בתחתונים]].
{{הערות שוליים}}
{{סגל}}
{{קצרמר}}
{{ערך יתום}}
[[קטגוריה:מידות ורגשות]]
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]