עריכת הדף "פינחס"

{{לעריכה|הוספת הקשר לחב"ד}}
'''פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן''' זכה למדרגותיו הרמות בזכות ייחוסו הרם, ולאו דווקא מ[[אהרן]]. בגמרא [[בבא בתרא]]{{הערת שוליים|דף קט.}} נאמר: אהרן שנשא את בת [[עמינדב]]{{הערת שוליים|שהיה צדיק.}} יצא ממנו פינחס.

חבירו של [[כלב בן יפונה]] ואף הלך עמו כדי ללכוד את העיר מכבר{{הערת שוליים|יעזר.}} ואת העיירות שבחסותה{{הערת שוליים|במדבר כא, לב.}}.

פינחס שימש כ[[כהן גדול]] ב[[יום הכיפורים]] מתי שאביו [[אלעזר]] וסבו [[אהרן]] לא יכלו לעשות זאת{{הערת שוליים|[[אבות דרבי נתן]] פרק יב, ה'.}}.

היה לו ידע ב[[קבלה]]. הוא שגזר על 'סתם יינם של נכרים' שאסור{{הערת שוליים|פרקי ד[[רבי אליעזר]] פרק מז.}}.

מלבד הריגול על יעזר, הלך לרגל יחד עם חבירו כלב את ירחו, ושם נתחבאו בבית [[רחב]] שהתגיירה לאחר מכן והפכה לאשתו של [[יהושע בן נון]]{{הערת שוליים|במדבר רבה פרשה טז, א'.}}.

במעשה [[יפתח הגלעדי]] לא רצה ללכת להתיר לו את נדרו, מפני שאמר 'הוא צריך לי ואני אלך אצלו?!', ונענש על כך שניטלה ממנו רוח הקודש למשך תקופה ארוכה {{הערת שוליים|בראשית רבה פרשה ס', ג'.}}.

הוא שכתב את הפסוקים האחרונים ספר יהושע{{הערת שוליים| [[בבא בתרא]] דף טו.}}.

על פי המסורת, נקבר פינחס ביחד עם אביו [[אלעזר]] בעוותרא שבשומרון, ועל שניהם נבנתה מצבה אחת גדולה בת מאות שנים, שנשתמרה עד היום.

== הריגת זמרי ==

נקודת המפנה בחייו, בה השיג את כל מדרגותיו, היתה בסיפור הקנאות הידוע לכולנו כ'נעשה זמרי' - בו פינחס קינא לה', והרג את זמרי שהעיז לעשות עבירות חמורות בפרהסיא, ולעודד את העם לעשות זאת. במעשהו זה עצר את המגיפה שכילתה כעשרים וארבעה אלף מישראל.

לגבי זה אמרו חזל{{הערת שוליים|[[זבחים]] דף קא.}}: לא נתכהן פינחס עד שהרגו לזמרי, ועשה שלום בין השבטים.

== מלחמת מדין ==

פינחס הוא גם זה שהצליח להרוג במלחמה נגד מדין, את בלעם הרשע. לא לחנם הלך פינחס למלחמה, אלא ליפרע דין אבי אמו [[יוסף הצדיק]] שנאמר 'והמדינים מכרו אותו אל מצרים' {{הערת שוליים|[בראשית לז, לו. [[סוטה]] דף מג.}}.
{{הערות שוליים}}