עריכת הדף "אליעזר ננס"

הרב ר' '''אליעזר ננס''' נולד ב[[חרסון]] שב[[אוקריינה]] בשנת [[תרנ"ז]].

==ביוגרפיה==
בהיותו בן חמש הביאו אביו ל[[ליובאוויטש]] ל[[הרבי הרש"ב]], הרבי אמר לו אז כי "כמו שלחרבו של פרעה לא הי' שליטה ב[[משה רבינו]]. כך יהי' אצלך, ששום חרב לא ישלוט בך". בתור בחור למד ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]], והי' מקורב מאד לרבי הרש"ב שאל שלחו לכמה שליחויות, ביניהם שליחות מיוחדת לאביו של [[הרבי]], [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|ר' לוי יצחק שניאורסון]] ור' [[יוסף רוזין|יוסף רוזין, הרוגוצ'ובר]]. התחתן לאשתו מרת רייזל.

בליל ערב [[יום כיפור]] שנת [[תרצ"ו]] לקחו אותו למאסר ב[[רוסטוב]], שם הכניסוהו לארון שבו עמד במשך כל יממת יום כיפור עד שבמוצאי יום כיפור הוציאו אותו לחקירה. לאחר מספר חדשים נשפט לפי סעיף 58 על לימוד התורה עם ילדים ופתיחת "חדרים" לעשר שנים עבודת פרך בסביר. אבל גם שם המשיך לעמוד במסירות נפש על שמירת התורה והמצוות ועמד בקנאות שלא יגיעו בזקנו ובבפיאות ראשו שלא פעם אחת הי' זה כמעט על חשבון חייו. פעם בפסח כשלא קיבל את ה[[מצות]] שאשתו הייתה שולחת מידי שנה לא הכניס מאומה לתוך פיו במשך כל ימי חג ה[[פסח]] למרות שהי' זה סכנת נפשות ממש. שם בסיביר הי' מניח [[תפילין]] ולימד [[תורה]] ליהודים אחרים שגם הם גלו לשם, שם עמד בעקשנותו המופלאה שלא לחלל [[שבת]] בלי להסתכל על העונשים שהי' נענש בגלל זה, ושם אף דאג לקבורת ישראל לרב מ[[פולניה]] שנפטר שם.

כשהגיע לכמעט סוף עשר השנים נשפט שוב לעשר שנים גלות נוספות לעונש על כל עניני הדת שהמשיך על אף היותו בגלות... ושוב במשך עשר שנים עבר על צרות, סכנות מוות, ישיבה בין גנבים פושעים ורוצחים, צינוק, מכות ועבודת פרך. "לפי חשבוני", אמר פעם ר' לייזר, "ביליתי בצינוק קרוב לאלף וחמש-מאות שבתות וחגים".

מה שנתן את הכח לר' לייזר על כל הסבל הי' האמונה בדברי [[אדמו"ר הריי"צ]] כי הוא לא יפול בידיהם.

הוא נשלח למאסר בשנת תרצ"ו, בהיותו בגיל 40, וחזר מסיביר בשנת [[תשט"ו]] בהיותו בן 60. אחד עשרה שנים לאחמ"כ עלה ל[[ארץ הקודש]] שם חי ב[[ירושלים]], ונפטר בשנת [[תשנ"ז]] בהיותו בגיל מאה.

==ספרו==
[[קובץ:האיש שלא נכנע.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הספר]]
במשך הזמן רשם ר' לייזר את קורות חייו ברוסיה הסובייטית, מתקופת מאסרו וגלותו במחנות ריכוז סובייטיים ועד עלייתו לארץ. רשימות אלו יצאו לאור (על ידי [[היכל מנחם]] ירושלים בעריכת ר' [[נפתלי צבי גוטליב]]) בספר (2 כרכים) "האיש שלא נכנע", הספר תורגם לאנגלית ועוד עשרות שפות ונמכרו באלפים ומוקרים בשם "סובוטא", הספר השפיע רבות על אלפי קוראיו.

==רחוב על שם הרב אליעזר ננס== 
ב[[חשון]] [[תשס"ה]] התכנסה 'ועדת השמות' בעריית ירושליים, שהחליטה להנציח 31 אנשים, בקריאת רחוב על שמם בעיר. בין רשימת האנשים שהוחלט להנציח את שמם הי' הרב אליעזר ננס. ב[[אלול]] [[תשס"ז]] התקיימה חנוכת וטקס קריאת שם למעבר (המדרגות המוליך משיכון חב"ד אל עבר בית הכנסת חב"ד הנמצא ברחוב חנה) "מעלה הרב ננס" שנערכה ע"י עיריית ירושלים, נכחו אישי ציבור, רבנים ותושבים רבים מהסביבה, שבאו ונזכרו באיש המיוחד. בין היתר נשאו דברים: הרב [[זאב סלונים]] - רב מרכז העיר, הרב [[בנימין זילברשטרום]] - [[משפיע]] בתו"א ומי שהיה חבר קרוב מאוד לר' לייזר, ר' [[אורי לופליאנסקי]] - ראש העיר, ועוד רבים וטובים.
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.levbreslev.co.il/?action=showobject&sn=2_1716 חלק מסיפורו של ר' לייזר כפי שנרשמו על ידו בספרו "סובוטו"]
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=31825 דיווח תמונות וקליפ וידאו מטקס קריאת שם למעבר "מעלה הרב ננס" על-שם איש מסירות-הנפש הרב אליעזר ננס]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|ננס אליעזר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ננס אליעזר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ננס אליעזר]]