עריכת הדף "ספירת היסוד"

{{ספירות}}
'''ספירת היסוד''' היא הספירת האחרונה מבין ששת ספירות ה[[מידות]], והתשיעית מבין [[עשרת הספירות]]. ענינה של ספירת היסוד היא ההתקשרות של כל המידות, והורדתם לידי מעשה בספירת ה[[מלכות]]. 

==ענינה==
ספירת היסוד היא הספירה האחרונה מבין ששת ה[[מידות]] וענינה הוא ההתקשרות והחיבור של המידות, והבאת המידות לידי תמצית. על ידי ההתקשרות של ספירת היסוד, יורדות ההשפעות של ה[[מידות]] אל ספירת ה[[מלכות]], שהיא כבר היציאה החוצה בפועל.

בפסוק "לך ה' הגדולה והגבורה", המרמז על שבע הספירות האחרונות, מרומזת מידת היסוד במילים "כי כל בשמים ובארץ". וזהו ענינה, לקשר את ההשפעות של המידות, שהם בבחינת שמים, אל בחינת הארץ שהיא המלכות.

עבודתו של [[יוסף הצדיק]] היתה במידת היסוד, ולכן נקרא הוא בשם "צדיק".

ב[[פתח אליהו]] נמשלת ספירת היסוד ל"אות ברית קודש, סיומא דגופא".

ספירת היסוד היא המשך ל[[קו האמצעי]] והיא המשך ל[[ספירת הדעת]] ול[[ספירת התפארת]].

==אצל האדם==

גם אצל האדם עניינה של ספירת היסוד הוא השפעה והמשכה מה[[אדם]] אל זולתו, והיא המאפשרת לו לצמצם את עצמו במטרה להסביר לזולתו{{הערה|ראה [[סידור עם דא"ח]] שער הסוכות.}}.

כמ-כן, גם באברי הגוף "מלכות - [[פה]]" ([[פתח אליהו]]), כמו הפה, שכל עניינו הוא בשביל הזולת, כך גם בחינת היסוד, כל עניינה הוא בשביל להשפיע ולהמשיך לזולת.
==ראו גם==
[[אביון]]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספירות]]