עריכת הדף "עתיק יומין"

{{עולמות אבי"ע}}
'''עתיק יומין''' הינו ה[[פרצוף]] של פנימיות [[כתר עליון]], שהוא [[ספירת הכתר]] של [[עולם האצילות]]. שפנימיות [[כתר עליון]] כלולה מ[[עשר ספירות]] וב[[התכללות|התכללותם]] יחד נקראים בשם עתיק יומין.

מבואר כי לשון עתיק יומין הוא שנעתק ונבדל מבחינת יומין ומבחינת ימות עולם. ש[[אריך אנפין]] הוא בבחינת [[סובב]] לעולמות [[אבי"ע]], ועתיק יומין הוא גבוה יותר ואפילו אינו בבחינת [[סובב]].

==בחזון דניאל==
בחזון דניאל נאמר: "חזה הוית עד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתב, לבושה כתלג חור ושער ראשה כעמר נקא, כרסיה שביבין די נור, גלגלוהי נור דלק". ומובן שפירוש "ועתיק יומין יתב" מכוון על הקב"ה, ועליו נאמר כי "לבושה כתלג חור ושער ראשה כעמר נקא". ב[[קבלה]] וב[[חסידות]] מבואר כי בחינת "עתיק יומין" היא בחינה גבוהה באלוקות, הגבוהה מן ה[[פרצוף|פרצופים]] של [[עולם האצילות]], ואף מן פרצוף [[אריך אנפין]].

מבואר כי ענין "לבושיה כתלג חיור ושער ראשה כעמר נקא" קשור בענין ה[[מצוות]] וה[[תורה]]. שענין "לבושיה כתלג חיור" הוא לבוש מלכות שבו נתלבש הקב"ה, שעשה לבוש והסתר להתלבש בבחינת מלוכה, וזהו ענין ה[[מצוות]], שהם מצוות המלך שיהיה ביטול היש לאין. וענין "שער רישיה כעמר נקא" הוא ענין פרטי ההלכות של ה[[תורה]], שהמשכת המצוות לעולם הזה הוא בפרטים ודקדוקים רבים, וזהו כמשל ה[[שערות]].

עוד מבואר כי "לבושיה כתלג חיור" מכוון על פרצוף [[אריך אנפין]] המלביש לפרצוף עתיק יומין. ו"שער רישיה כעמר נקא" מכוון על [[אריך אנפין]], שזהו שער רישיה של אריך אנפין. וזהו כפי שמבואר כי שורש ה[[מצוות]] הוא ב[[גלגלתא]] של [[אריך אנפין]].

==פנימיות וחיצוניות עתיק יומין==
פרצוף עתיק יומין נחלק לבחינת [[פנימיות]] ו[[חיצוניות]]. ש[[פנימיות]] פרצוף עתיק יומין, שהוא [[שלוש ראשונות]] שלו, הוא בבחינת [[מלכות דאין סוף]], ואינו בא לידי גילוי אפילו בפרצוף [[אריך אנפין]]. וזהו ענין [[רישא דלא אתיידע]], שאפילו [[אריך אנפין]] לא ידע לה. ו[[חיצוניות]] עתיק יומין הוא [[שבע תחתונות]] שבו, והם באים לידי גילוי בהתלבשות ב[[אריך אנפין]]. וכיוון שמבואר שעתיק יומין הוא בחינה אחרונה שבמאציל, ו[[אריך אנפין]] הוא בחינה הראשונה בנאצלים, מובן כי [[שבע תחתונות]] של עתיק יומין המתלבשים בפרצוף [[אריך אנפין]] הוא ההארה מאור אין סוף הנמשך ומתלבש בשורש הנאצלים.

מבואר כי ענין [[מצוות עשה]] הוא מ[[שבע תחתונות]] של עתיק יומין, ולכן ביכולת להמשיך בתוך העולמות, ו[[מצוות לא תעשה]] הוא מ[[שלוש ראשונות]] של עתיק יומין, ולכן אין ביכולת להמשיך בעולמות, אלא רק שלא למנוע ההארה. והתגלות של [[שלוש ראשונות]] של עתיק יומין יהיה רק לעתיד לבא.

==דעת דעתיק==
'''דעת דעתיק''' הוא ספירת ה[[דעת]] של [[פרצוף]] [[עתיק יומין]]. מבואר כי ענין דעת דעתיק הוא מקור ה[[תורה]] והוא המשכה מפנימיות ה[[כתר]]. מבואר כי שורש ה[[תורה]] הוא בבחינת ה[[דעת]] הכולל [[חסד]] ו[[גבורה]]. שענין של [[רמ"ח מצוות עשה]] ו[[שס"ה מצוות לא תעשה]] הוא [[חסד]] ו[[גבורה]]. וכן [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה]] הוא בבחינת [[חסד]] ו[[גבורה]], ש[[תורה שבעל פה]] הוא בבחינת לא תעשה, שרובה סייגים וגדרות. ומבואר כי הדעת שהוא מקור ל[[תורה]] הוא דעת דעתיק.

==ראו גם==
*[[כתר עליון]]
*[[אריך אנפין]].

[[קטגוריה:עולמות]]
[[קטגוריה:ספירות]]