עריכת הדף "נשמה יתירה"

{{לעריכה|}}
{{שבת}}
'''נשמה יתירה''' באה לאדם בכל [[ערב שבת]] וב[[מוצאי שבת]] ניטלת הימנה.<REF>[[ביצה]] יז א.</REF> 

ביאור הדבר הוא, שיש להם ל[[נשמות]] [[אהבה]] ו[[יראה]] בפנימיות ועצמות התענוג והשעשועים. בחינה זו מאירה בכל [[תפלות השבת]], מלמעלה על ה[[נשמה]].

תענוג זה, הוא התענוג שהיה לנשמה קודם בואה לגוף ב[[עולם הזה]].

== שתי בחינות ==

ישנן שתי בחינות בתענוג זה, הקרויות בשם "כסף" ו"זהב", והנרמזות בפסוק "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף".

הבחינה הנקראת '''כסף''', היא מלשון נכסוף נכספת וכמו נכספה וגם כלתה נפשי, והיא התענוג שהנשמות נהנין מזיו השכינה בג"ע, וכן בתפלת השבת דכתיב אז תתענג על ה' כו'. 

הבחינה הנקראת '''זהב''', היא בחינת רשפי אש התענוג, להכלל בעצמות, כניצוץ הנמשך ועולה מאליה להכלל בשלהבת, והוא הנקראת שעשועים עצמיים שהוא בחינת גבורות רשפי אש התענוג.

== תענוג זה מול התענוג שבלימוד התורה ==

שני בחינות תענוג אלו, שהם בחינת [[תענוג]] הנעלם, היא למעלה מתענוג המורגש שבא בשכל, והבא על ידי [[לימוד התורה]], מכיון שאי אפשר לידבק במחשבה במהות עצמית יתברך ממש, שהרי לית מחשבה תפיסא ביה, אמנם בחינת תענוג הנעלם הזה הוא, שבא דוקא במורגש, וכמו שכתוב נכספה וגם כלתה נפשי ממש, וכשמתיישב בו דוקא זהו בחינת העדן של [[עולם הבא]], שנאמר בו להנחיל אוהבי יש, שהן בחינת ת' עלמין דכסופין המאירים ל[[צדיקים]] בעוה"ב.

ועל אף שבחינות תענוג אלו גדולות יותר מהתענוג שבלימוד התורה, כדאי הדבר, מכיון שע"י ה[[תשובה]] האמיתית בלב נשבר מאד ומעומק קירות הלב ביותר, הנעשית קודם הלימוד, יגיע ל[[דביקות]] נפלאה מאד בעצמות אלקות מה שאי אפשר להיות לנשמה בגן עדן וגם לא בעולם הבא, ולכך אמרו דיפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעוה"ז מכל חיי העוה"ב.<REF> [[אדמו"ר האמצעי]], [[אמרי בינה]], פרשת וישב, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/b2/4/1/199b&search=%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94+%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%94 קצט, ב]</REF>
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שבת]]