עריכת הדף "חכמה ובינה"

{{ספירות}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=יחסי הגומלין בין הספירות [[חכמה]] ו[[בינה]]|אחר=ספירות עצמם|ראו=[[ספירת החכמה]] ו/או [[ספירת הבינה]]}}
ספירות '''חכמה ובינה''' הם שני הספירות הראשונות ב[[עשר הספירות]], שני ספירות אלו מקושרות בייחוד תמידי ומתמשך, ועל כן נקראו "[[תרין ריעין דלא מתפרשין]]". שני הספירות אלו הם הספירות המרכזיות בספירות המוחין [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]], וההשכלה שנולדת ב[[חכמה]], מגיעה לכלל פיתוח ב[[בינה]]. 

==החילוק בין חכמה לבינה==
[[חכמה]] ו[[בינה]] הם שני הספירות המרכזיות בספירות המוחין, ספירות [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]]. בשני ספירות אלו נולדת ההשכלה ומגיעה לכלל תפיסה ופיתוח.

הולדת ההשכלה היא בספירת ה[[חכמה]], כענין שנאמר [[והחכמה מאין תמצא]]. הולדת ההשכלה נקראת בשם "ברק המבריק", שכן ברגע אחד נתפס השכל כולו ככלל אחד. ענין ספירת ה[[בינה]] הוא [[מבין דבר מתוך דבר]], והיא להרחיב ולפתח את תמצית ההשכלה של נקודת החכמה. היחס בין ההשכלה כפי שהוא בחכמה לאופן שבו הוא בבינה נקרא  "[[נקודא בהיכלא]]". בספירת החכמה ההשכלה היא בבחינה של נקודה בודדת, במעבר לבינה מקבלת ההשכלה [[אורך רוחב ועומק]].

המחשה להגדרת ההבדל בין ספירת החכמה לספירת הבינה ניתן למצוא במקרה בו 'נופל' לאדם רעיון במוחו אך אין לאדם עדיין את המילים להסביר לזולתו וגם לעצמו מה הרעיון בדיוק. רק כאשר הרעיון עובר את ספירת הבינה ניתן לפשטו, להסבירו, וומילא לאחר-מכן גם לבצעו. כאשר הוא עדיין נמצא בספירת החכמה אזי הרעיון עדיין בבחינת 'נעלם', רק הנקודה שלו ישנה. הברקה זו נקראת "חכמה", הורדת הרעיון לכלי השכל נקראת "בינה".

==התכללות חכמה ובינה==
{{ערך מורחב|ערך=הבן בחכמה וחכם בבינה}}
חכמה ובינה הם כולם שניהם אחד, שהחכמה עצמה באה לכלל גילוי בבינה, וזהו "[[הבן בחכמה וחכם בבינה]]". מה שאין כן ב[[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]], שהמלכות היא ענין אחר מן [[זעיר אנפין]], אלא שזעיר אנפין נמשך בה.

==ייחוד חכמה ובינה==
{{ערך מורחב|ערך=תרין ריעין דלא מתפרשין}}
ייחוד חכמה ובינה הוא ייחוד תמידי בלי הפסק, ולכן נקראו חכמה ובינה בשם "[[תרין ריעין דלא מתפרשין]]". מה שאין כן ב[[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]], שיש בייחודם הפסקות.

==כינויים ומשלים של ספירות חכמה ובינה==
===אב ואם===
ספירת החכמה וספירת הבינה נקראים גם בשם [[אב]] ו[[אם]], שכן מן [[ספירת החכמה]] נמשכת נקודת ההשכלה ל[[ספירת הבינה]] שם היא מתפרטת לחלקים רבים. ענין זה נמשל לזרע ה[[אב]] הנמשך אל ה[[אם]] ושם נקלטת מתפתחת ומתחלקת בבחינת [[עיבור]].

===ראיה ושמיעה===
ספירת החכמה נקראת בשם [[ראיה]], ביחס לספירת הבינה הקרויה בשם [[שמיעה]]. ענין ה[[ראיה]] הוא כמשל של ההשכלה בבחינת חכמה, שכל ההשכלה נקלטת ברגע אחד. ספירת הבינה נמשלה בשם [[שמיעה]], כמשל של אדם השומע על דבר, ששומע פרט אחר פרט, ואחר כך מגיע להבנה שלימה בדבר.

===מעין ונהר===
ספירת החכמה נקראת בשם מעין ביחס לספירת הבינה הנקראת בשם נהר.

[[קטגוריה:ספירות]]