עריכת הדף "משה פיינשטיין"

{{דמות
|שם=משה פיינשטיין
|כינוי=הרב פיינשטיין
|תמונה=[[קובץ:פיינשטיין.jpg|250px]]
|תיאור= יושב ראש מועצת גדולי התורה ב[[אמריקה]]
|תאריך לידה=[[ז' באדר]] [[תרנ"א]] 
|מקום לידה=[[רוסיה]]
|תאריך פטירה=[[כ' בכסלו]] [[תשמ"א]]
|מקום פטירה=  [[י"ג באדר]] שני [[תשמ"ו]]
|מקום פעילות=[[ניו יורק]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=ר' פסח פרוסקין
|תלמידיו=  
|חיבוריו= 
|השתייכות=[[ליטא]]
}}

הרב '''משה פיינשטיין''' היה נשיא אגודת הרבנים בארצות הברית ומגדולי הפוסקים. היה בקשר עם [[אדמו"ר שליט"א]] במאבקיו ל[[שלימות התורה]] והיו ביניהם דיונים תורניים. נולד ביום [[ז' באדר]] שנת [[תרנ"ה]] ונפטר ביום [[י"ג באדר]] שני שנת [[תשמ"ו]] ומנוחתו כבוד ב[[ירושלים]].

==ביוגרפיה==
הרב פיינשטיין נולד ביום [[ז' באדר]] שנת [[תרנ"ה]] בפלך אוזדה שליד מינסק לר' דוד פיינשטיין שהיה [[רב]]. אביו היה מצאצאי משפחת [[הגאון מוילנא]]{{הערת שוליים|אביו היה נינו של רבי אברהם מווילנא, אחיו של הגר"א. על פי הקדמת הרב פיינשטיין לספרו "אגרות משה" חלק ח' ע' 5. בהמשך הקדמתו הוא כותב על אביו: {{ציטוטון|"הוא היה גאון עצום, צדיק חסיד ועניו. קשה למצוא דוגמתו במדות ובמעשים שכל כולם לשם שמים בלבד, כמו גם אהבתו את התורה ואת לומדיה, ואהבתו לכל יהודי מישראל."}}}} ואמו הייתה מגזע ה[[של"ה]]{{הערת שוליים|על אימו כתב הרב פיינשטיין {{ציטוטון|אין מי שידמה לה ב[[יראת שמים]] ואהבת התורה, כל ששאלה [[נפש]]ה היה שאנחנו נגדל ב[[תורה]].}}}}.

בילדותו למד אצל אביו ובהיותו בגיל עשר כבר היה בקי בשלושת מסכתות ה[[גמרא]]  העוסקים בדיני ממונות ([[בבא קמא]], [[בבא מציעא]] ו[[בבא בתרא]]). בהיותו פחות מגיל שלוש עשרה (גיל [[ישיבה]]) כבר החל ללמוד בישיבת "עץ החיים" שבסלוצק אצל הגאון ר' איסר זלמן מלצר. בשנת [[תר"ע]], בהיותו בן חמש עשרה, נסע יחד עם קבוצה מטובי הבחורים בישיבה, לייסד ישיבה בשקלוב בראשותו של ר' פסח פרוסקין (בעל "חידושי רבי פסח מקוברין"), שכל ימיו החשיבו הרב פיינשטיין לרבו המובהק. בהיותו בגיל שבע עשרה כבר היה בקי בכל ה[[ש"ס]] ובגיל תשע עשרה כבר היה בקי באופן מפליא בארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]] עם מפרשיהם.

בשנת [[תרע"ו]] התמנה לרב בעיר מולדתו, אוזדה. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] עסק רבות בהתרת עגונות שנותרו בעקבות המחלמה. בשנת [[תרפ"א]] התמנה כרב ואב-בית-דין בעיר לובאן ובתפקיד זה שימש עד שנת [[תרצ"ז]], בה הגיע ל[[ארצות הברית]]. זמן קצר לאחר הגיעו לארצות הברית הוצע לו משרת ראש הישיבה בישיבת "תפארת ירושלים" בניו יורק. הוא נענע להצעה ובתפקיד זה שימש במשך ארבעים ותשע שנים, עד לפטירתו.

הרב פיינשטיין נחשב לפוסק מדרגה ראשונה ומגדולי ראשי הישיבות בתקופתו. גדלותו התורנית נודעה בעיקר בזכות תשובותיו ההלכתיות הרבות שרוכזו בספרו "אגרות משה". הוא היה נערץ על ידי הרבה גדולי ישראל ורבבות יהודים. ה[[אדמו"ר]] רבי [[שמחה בונים אלתר]] (ה"לב שמחה") מ[[גור]] התבטא עליו שהוא ה"[[חפץ חיים]]" של הדור. מכריו העידו עליו שהוא עבר כמאה וחמישים פעמים על פירוש ה"פרי מגדים" על השולחן ערוך. חתנו, הרב טנדלר, העיד שבכל יום היה לומד שבעה דפי גמרא ובכך היה מסיים את כל הש"ס בכל שנה. כמו כן, היה לומד שני פרקי נ"ך ביום, [[פרשת השבוע]] עם פירוש ה[[רמב"ן]] וה"אור החיים" והמדרש רבה. יחד עם כישוריו היה הרב פיינטשיין אדם נוח ונעים שאינו רודף אחר הכבוד ואף היה דואג לתלמידיו כאב.

ב[[חודש אדר שני]] בשנת [[תשכ"ט]], התמנה לנשיא אגודת הרבנים ב[[ארצות הברית]]{{הערת שוליים|באירוע המינוי נכחו; האדמו"ר מבלוז'וב, רבי [[יוסף דב סולוביצ'יק]], רבי שניאור קוטלר ועוד רבים מגדולי הדור.}}, במסגרת זו היה מגדולי הלוחמים נגד התנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות. בשנת [[תשמ"ג]] החלה אגודת הרבנים בארצות הברית ובהשתתפות חוגי היהדות החרדית, בכתיבת [[ספר תורה]] לזכות הרב פיינשטיין.

בסוף ימיו חלה במחלה קשר ממנה נפטר ביום [[י"ג באדר]] שני בשנת [[תשמ"ו]] בהיותו בן תשעים שנה. הלווייתו יצאה בארצות הברית והמשיכה להר המנוחות ב[[ירושלים]]. בהלוויה השתתפו מאות אלפי יהודים ובראשם גדולי ישראל.

== הקשר לחב"ד ==
סבת אביו של הרב פיינשטיין, מרת רחל, הייתה ילידת העיר ליאזני, עירו של [[אדמו"ר הזקן]]. בילדותה התגלו אצלה כישרונות נדירים ואהבה גדולה ללימוד [[תורה]]. אביה פנה ל[[אדמו"ר הזקן]] והוא המליץ להכניס אותה ב'חדר' בצד, ללמוד יחד עם הילדים. באותו 'חדר' למד באותה תקופה גם [[אדמו"ר הצמח צדק]] שהיה אז ילד.

הרב פיינשטיין השתתף ב[[התוועדות]] חסידית שנערכה בביתו של ר' [[ניסן טלושניק]] ביום [[י"ט בכסלו]] שנת [[תרצ"ד]]{{הערת שוליים|"זכרון לבני ישראל" - זכרונותיו של ר' [[ישראל ג'ייקובסון]] - ע' קצ"ז-ח'}}. לאחר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] הגיעו לארצות הברית, נפגשו הרב פיינשטיין והרבי, במסגרת חברת "[[עדינו]]" שהרב פיינשטיין אף מסר בה שיעור תורני לתלמידי הישיבות. בהמשך גם החלו הרבי והרב פיינשטיין להתכתב במגוון נושאים. ביניהם הנושא שנידון באותה תקופה בין גדולי ישראל; האם מותר ל[[יהודי]] לעלות באמצע שבוע על אוניה ישראלית שהפלגתה תמשיך ב[[שבת]]. באחד מהמכתבים כותב הרבי ומבקש מהרב פיינשטיין שאגודת הרבנים תתערב בנושא{{הערת שוליים|ממכתב ב[[י"ד במנחם אב]] שנת [[תשט"ז]]. מודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] אגרת ד'תרכד}}. באחד ממכתביהם שאל הרב פיינשטיין את הרבי על כך שישנם רבנים ליטאים הטוענים שאין חיוב ללמוד [[פנימיות התורה]]. הרבי ענה לו שזהו היפך דעתו של [[הגאון מווילנא]] עצמו ועוד{{הערת שוליים|וכך כתב לו הרבי ""זהו היפך דעת הגר"א (פירוש משלי ה,יח. ז,יב. ד,כב. ובעיקר כ, ט. פירוש (הגר"א) להיכלות פקודי
יז. ותקוני זוהר קז, ג) ועוד בכ"מ. היפך דעת הרב [[חיים ויטאל]] (בהקדמתו ל"שער ההקדמות"). היפך דעת [[רבינו הזקן]], ועוד. על פי תורה - בדיני ממונות צריך לשאול רב הבקי בדיני ממונות ועוסק בהם. בדיני איסור והיתר - רב העוסק בדינים אלה, (שלכן הלכה כרב באיסורי וכשמואל בממוני) - שמזה מובן, שבהנוגע
לפנימיות התורה - הלכה כאלה היודעים בזה, וכו'".}}.

נפגש מספר פעמים עם כ"ק אדמו"ר שליט"א בר"ח [[ניסן]] תשל"ד ביקר הגאון ר' משה אצל הרבי ושהה כשעה ביחידות. בפגישה נכח גם הגאון ר' [[שמחה עלברג]] ז"ל. כשיצא הגר"מ מהפגישה לא הסתיר ממקורביו את התפעלותו מהשיחה התורנית העמוקה בה שוחח עם הרבי. וסיפר שדובר בענין ההלכה ש"חתן פטור מקריאת שמע" ועוד.

בין הגאון ר' משה לאדמו"ר שליט"א היה קשר מכתבים רצוף בנושאים הנוגעים בהלכה ובעסקנות. אף בסוגית הצורך בלימוד פנימיות התורה, התכתב הגאון ר' משה עם הרבי, במכתבו שאל הגאון ר' משה את הרבי בנוגע למה שגדולי הליטאיים דעתם הייתה שאין צורך בלימוד פנימיות התורה, בתשובותו ציין הרבי לכמה מפירושיו של [[הגר"א]] אודות החובה בלימוד פנימיות התורה, וכן לכמה מובאות נוספות.

לעתים רבות שלח מכתבי ברכה לרגל [[י"א ניסן|יום הולדתו]] של הרבי, מכתביו מלאים איחולים, הערכה והערצה לרבי.

במאבקיו של הרבי על שמירת היהדות פעמים רבות עמד בקשר עם הגאון ר' משה. בענין נסיעת האוניות הישראליות בשבת כתב לו הרבי שבטח ינצל את כח השפעתו באגודת הרבנים להקים קול מחאה על חילולי שבת בפרהסיה אלו, בענין זה דן הגאון ר' משה עם הרבי על האיסור שבנסיעה באונייות אלו.

במלחמה לתיקון חוק [[מיהו יהודי]], עורר הרבי את הגאון ר' משה לפעול מתוקף תפקידו באגודת הרבנים בארה"ב, הגאון ר' משה אכן כינס אסיפה בענין בה מחאו על אי תיקון החוק, בהמשך למאבק זה כתב הגאון ר' משה מכתב חריף בו מוחה על הזלזול במאבק לאי תיקון החוק.

הגאון ר' משה העריך מאד את דעתו של הרבי בנושאים העומדים על הפרק, מספר פעמים כשנשאל אודות שאלות על הנהגה כשהפעילות לקירוב יהודים מתנגשת עם עולם ההלכה, הפנה שואלים אלו לרבי, באמרו: על שאלות כאלו צריך לענות יהודי שאוהב ישראל בצורה אין סופית ולאידך יהודי שאצלו ההלכה היא אין סופית.

תמך פעמים רבות ב[[עשרת המבצעים|מבצעיו]] מבצעיו הקדושים של הרבי, כאשר הרבי יצא ב[[תקנת לימוד הרמב"ם]], החל הגאון ר' משה עצמו ללמוד את הרמב"ם כפי השיעור היומי לג' פרקים ליום. כשהרבי יצא במבצע [[אות בספר תורה]], הצטרף לכך הגאון ר' משה, ורכש אותיות עבור ועבור 50 מבני משפחתו. כשהרבי החל לעודד את [[תהלוכת ל"ג בעומר]] הצטרף לכך הגאון ר' משה, וקרא במכתב חם לעזור ולסייע לקיום התהלוכות.

גם בענייניו הפרטיים עמד הגאון ר' משה בקשר עם הרבי, לאחר ששמע על שיחתו של הרבי בדבר ההוראה להתחיל להניח תפילין דר"ת, עמד בקשר מכתבים עם הרבי בו דן עם הרבי על הנחת תפילין דר"ת, בסיום המכתב כתב הגאון ר' משה לרבי שבאם הרבי ימצא סופר מתאים שיכתוב לו תפילין אלו הוא יתחיל להניחם מחדש, הסופר ר' אליעזר זירקינד שעמד בקשר עם הרבי והגאון ר' משה נבחר למטרה זו, הוא קיבל מהגאון ר' משה מספר הוראות בנוגע לכתיבת התפילין והביא להגאון ר' משה תפילין חדשות דר"ת אותם הוא החל להניח.

הרבי ציין מספר פעמים לפסיקותיו. דוגמא בולטת לכך מופיע בתשובה של הרבי בנוגע לכניסת הבעל לחדר לידה, שאחרי הדיון ההלכתי מסיים הרבי {{ציטוטון|האומנם אין ידוע שיש מכתב פסק דין בזה, שנדפס מהרב פיינשטיין ז"ל?!}}{{הערת שוליים|מופיע בספר "מאוצר המלך" חלק א' ע' 236. תשובה של הרבי לנשי חב"ד.}}.

==ספריו==
*'''אגרות משה''' (8 כרכים) - תשובותיו. ספרים אלו הנם נכסי צאן ברזל בספרות הפסיקה ההלכתית.
*'''דברות משה''' (15 כרכים) - על הש"ס
*'''קול רם''' (3 כרכים) - דרשותיו הציבוריות.
*'''דרש משה'''.

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/images/update/340.pdf הערך על הרב פיינשטיין באנציקלופדיה "שמן ששון מחבריך"] - [[חב"ד אינפו]]

;ספריו
*[http://hebrewbooks.org/916 'אגרות משה' חלק א' (אורח חיים)] - היברו-בוקס
*[http://hebrewbooks.org/917 'אגרות משה' חלק ב' וג' (יורה דעה)] - היברו-בוקס
*[http://hebrewbooks.org/918 'אגרות משה' חלק ד' (חושן משפט)] - היברו-בוקס
*[http://hebrewbooks.org/919 'אגרות משה' חלק ה' (יורה דעה)] - היברו-בוקס
*[http://hebrewbooks.org/920 'אגרות משה' חלק ו' (אורח חיים)] - היברו-בוקס
*[http://hebrewbooks.org/921 'אגרות משה' חלק ז' (אבן העזר)] - היברו-בוקס
*[http://hebrewbooks.org/922 'אגרות משה' חלק ח' (אורח חיים ואבן העזר)] - היברו-בוקס
*[http://hebrewbooks.org/40812 'דברות משה' בבא קמא חלק א'] - היברו-בוקס
*[http://hebrewbooks.org/40813 'דברות משה' בבא קמא חלק ב'] - היברו-בוקס

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני ליטא]]