עריכת הדף "ברוך בער לייבוביץ'"

{{דמות
|שם=ברוך בער לייבוביץ'
|כינוי=ר' ברוך בער לייבוביץ'
|תמונה=[[קובץ:ברוך בער לייבוביץ.jpg|250px]]
|תיאור= יושב בחברת תלמידיו
|תאריך לידה=[[תר"ל]]
|מקום לידה= פולדובצה
|תאריך פטירה=[[ה' בכסליו]] [[ת"ש]]
|מקום פטירה= קמניץ
|מקום פעילות=[[בריסק]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו= [[רבי חיים מבריסק]]
|תלמידיו= רבי [[נחום פרצוביץ]] 
|חיבוריו= ברכת שמואל, חידושי ושיעורי רבי ברוך בער 
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
}}
הגאון רבי '''ברוך בער ליבוביץ'''', ([[תר"ל]] - [[ה' בכסליו]] ה'[[ת"ש]]) ראש ישיבה, וממנחילי דרך הלימוד הישיבתית בדורינו.
==תולדות חייו==
הרב ברוך בר נולד בפולדובצה, פרבר של סלוצק, על פי המקובל הברית מילה התקיים ב[[חג הגאולה]] [[י"ט כסליו]]{{הערת שוליים|או בי"ח כסליו יומא דהילולא של ר"ב ממזיבוז'.}}, מסופר כי אביו נכנס לבית מדרש חסידי וראה [[חסידים]] מתוועדים אודות היומא דהילולא של רבי [[ברוך ממזיבוז']] שיום ההילולא שלו חל ב[[י"ח בכסליו]], ו[[המגיד ממזריטש]] שיומא דהילולא שלו חל ב[[חג הגאולה]] [[י"ט כסליו]], וכאשר שמע אודות גדלותם של שני ענקי עולם אלו, החליט לקרוא לבנו על שמם, ואכן הוא נקרא רבי "ברוך" על שמו של רבי ברוך ממזיבוז, ורבי "דוב בער"{{הערת שוליים|שמו השני ידוע בעולם כ"בער", אבל הוא עצמו נקרא רבי ברוך דוב בער, וגם באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ נקרא כ"רבי ברוך דוב".}} על שמו של רבי [[דוב בער ממזריטש]]. 

בצעירותו למד במקום הולדתו בסלוצק, נודע כעילוי. בבחרותו הלך ללמוד בישיבת וולוז'ין הנודעת, שם הפך לתלמידו המובהק של רבי [[חיים סולובייצ'יק]] מבריסק שאותו ראה כרבו המובהק.

הוא התחתן עם בתו של הרב אברהם יצחק צימרמן, אב"ד הלוסק. אחר שחותנו עבר לקרמנצ'וג תפס את מקומו ופתח שם ישיבה. מאוחר יותר התמנה לראש ישיבת כנסת בית יצחק בסלובודקה. בשנת [[תרפ"א]] העביר את הישיבה יחד עם חתנו, הרב ראובן גרוזובסקי לוילנה, וב[[תרפ"ו]] לקמניץ, הישיבה נזכרת ב[[אגרות קודש]] [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31625&hilite=d033c970-eca4-41a5-bc24-a52f70b1b212&st=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A+%D7%91%D7%A2%D7%A8&pgnum=194 חלק י"א עמ' קס"א].}}.

על מותו סיפרו שני תלמידיו המקורבים הרב נח שימנוביץ והרב מאיר פנטל שהיו לידו בשעת חוליו: שכשעתיים לפני מותו אמר "הרבי בא" וביקש לומר להם דבר תורה ששמע מרבו, רבי חיים. התאמץ לעמוד על רגליו ונפל על המיטה בעודו אומר להם את דברי רבו.

הוא היה ידוע ברחבי תבל בשביל ישיבתו הגדולה בקמניץ. היה ידוע בהתבטלותו הגמורה לרבו רבי חיים מבריסק, ולדרכו הישרה בלימוד.

כהיום מורשתו הלימודית בספריו ברכת שמואל הינה מספרי היסוד בעולם הישיבות. הוא ידוע בלשונו הקצרה והמחושבת, אם כי ידועה כקשה מעט להבנה. במקביל לספרו זה, יצא לאור ספר בשם "חדושי ושיעורי רבי ברוך בער", שם נכתבו שיעוריו על ידי תלמידיו בהסברתו המיוחדת, ויש המשתמשים בה גם כספר עזר לספרו שלו ברכת שמואל. ספריו הינם על מסכתות: [[ב"ק]], [[ב"מ]], [[ב"ב]], [[כתובות]], [[יבמות]], [[נדרים]], [[גיטין]], [[מסכת קידושין|קידושין]].

== קשריו עם רבותינו ==

הוא השתתף באחד ממסיבות [[י"ב תמוז]] בהשתתפות בעל הגאולה [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיירת הנופש דרוסעניק. באותה הזדמנות שוחח בלימוד עם חתנו [[הרבי]], והנוכחים התבטאו כי מסכתות [[בבלי]] ו[[ירושלמי]] ממש 'עפו' מפיהם בגאונות מפליאה{{הערת שוליים|רבי [[יהודה לייב סלונים]], נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 121.}}.

מסופר{{הערה|עדותו של הגאון רבי יהודא גרשוני, נרשם מפי הרב מרדכי שרפשטיין, 'שנים ראשונות' תקליטור 4.}} כי ב[[י' סיון תרצ"ב]], בו התקיימה חתונתו של הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין (חתן אדמו"ר הריי"צ)]] עם [[הרבנית שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)]] בעיר לנדוואראוו שב[[פולין]], שוחחו ר' ברוך בער ור' [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] בהערכה ובהתפעלות על גדולתו ו[[מסירות נפש]] [[אדמו"ר הריי"צ]].

בשנת [[תרצ"ב]] נפגש עמו הרבי{{הערת שוליים|1=[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 שלשלת היחס עמ' (20).]}} בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]]. על פגישה זו מסופר: כאשר הגיע [[הרבי]] לר' ברוך בער הקיפוהו תלמידי ישיבת קמניץ ו'התקיפוהו' בקושיות רבות בסוגיות הש"ס, אך הוא לא ענה. לאחר מכן נכנס הרבי לחדרו של ר' ברוך בער, מסר לו את דברי השליחות שנשלח מאדמו"ר הריי"צ ויצא החוצה. לאחר יציאתו מהחדר, קרא רבי ברוך בער לתלמידים וענה להם אחת לאחת בצורה גאונית על כל קושיותיהם. שאלו ר' ברוך בער שעמד וצפה מהצד "מעיקרא מאי קא-סבר ולבסוף מאי קא סבר?" ענה לו הרבי: כאשר הייתי ב[[שליחות]], לא רציתי להסיט את מעייני לכל דבר אחר". 

באותה הזדמנות, כאשר דיבר הרבי עם תלמידיו של רבי ברוך בער, ובמהלך השיחה כאשר שמע רבי ברוך בער את גודל גאונותו והבנתו העמוקה של הרבי בכל חלקי התורה, הרים ר' ברוך בער את כפיו למעלה ואמר לרבי בהתלהבות: "בא אלי לישיבתי, ואעשיך לגודל הדור!". ענה לו [[הרבי]]: "אך אני הנני [[חסיד]] של [[אדמו"ר הריי"צ|הרבי השווער]]".{{הערת שוליים|תקליטור 'שנים ראשונות' 1.}}.
==הנצחת זכרו על ידי רבותינו==
כאשר בשנת [[תש"ב]] התאספו תלמידיו להנציח את זכרו ביומא דהילולא השני שלו, הם שלחו מכתב לאדמו"ר הריי"צ{{הערת שוליים|1=מכתב זה נדפס בשלימותו ב[[אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31606&hilite=bc669196-7ec3-44c9-8dd1-08bf15f2134e&st=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A+%D7%93%D7%95%D7%91&pgnum=142 חלק ו'].}}, שישתתף במעמד שהתקיים לזכרו, במכתב זה מכנה אדמו"ר הריי"צ את רבי ברוך בער בתואר "ידידי", ואף מתאר את שיחותיו הידועות שנשא בישיבה, בהם עורר על אהבת התורה וחיבת המצוות. 

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אל הסתדרות תלמידי רבי ברוך דוב נשמתו עדן, ה' עליהם יחיו!

שלום וברכה!

במענה על הזמנתם להשתתף בהילולא של ידידי הגאון מורם ורבם רבי ברוך דוב נ"ע, יקר לי במאד זכרו ושיחותיו באהבת התורה
וחבת המצות, והנני שולח בזה המחאה על סך עשרים שקלים - לעילוי
נשמתו הקדושה - על ישיבת קאמעניץ, ויחד עם זה הנני שולח את ברכתי
להרבנים המנהלים ולהתלמידים יחיו שיצליחו בעבודתם הקדושה
ויגדיל תורה ויאדיר.

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר.}}
{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:רבני ליטא]]