עריכת הדף "יצחק זאב סולובייצ'יק"

{{דמות
|שם=יצחק זאב סולובייצ'יק
|כינוי=
|תמונה=[[תמונה|Yitzchak Zev Soloveitchik (1).jpg|200px]]
|תיאור= הרב על רקע מכתבו אודות האמונה ברבי כמלך המשיח
|תאריך לידה=[[תרמ"ו]]
|מקום לידה=[[וולוזין]] 
|תאריך פטירה= [[תשי"ט]]
|מקום פטירה= [[ירושלים]]
|מקום פעילות=[[בריסק]] - [[ירושלים]]
|תפקידים נוספים= רבה של העיר בריסק
|רבותיו= אביו [[רבי חיים מבריסק]]
|תלמידיו= רבי משה שמואל שפירא, רבי שמואל רוזובסקי, בניו רבי יושע בער ורבי משולם דוד סולובייצ'יק
|חיבוריו= חידושי הגרי"ז על הרמב"ם, חידושי הגרי"ז על קידוש החודש, חידושי הגרי"ז על התורה
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
}}
'''רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק''' (ידוע בשם '''הגרי"ז''', או '''הרב מ[[בריסק]]'''), כיהן כרבה של העיר בריסק וראש ישיבתה שם ואחר כך בירושלים. מנהיג הציבור החרדי-ליטאי, נחשב מתקיפי המתנגדים לציונות. היה ידידם של גדולי ישראל משני החוגים, החסידי והליטאי גם יחד. 

הרב סולובייצ'יק נולד בעיר וולוז'ין לאביו רבי [[חיים סולובייצ'יק]] מבריסק, שהיה ידיד קרוב של [[אדמו"ר הרש"ב]]. נודע כעילוי. עוד בילדותו בגיל 16 כבר ידע בעל-פה ש"ס עם רש"י. לאחר פטירת אביו (בשנת תרע"ח) מונה לרבה של בריסק. בשנת 1941 עלה לירושלים וייסד בה את ישיבת בריסק החדשה.
==חריפות ופסיקות ישרות==
היה ידוע בגאונותו ושכלו החריף, עד שאביו [[רבי חיים מבריסק]] אמר עליו פעם: "הלכה כמותו בכל מקום". דוגמא ידועה בחב"ד לשכלו החד וסברתו הישרה היא בעקבות מסקנתו ממאמרו הראשון של [[הרבי]] מ[[י' שבט תשי"א]]. שם אומר הרבי שתפקיד דורנו הוא להוריד את השכינה למטה לארץ ולהביא [[משיח]] (מאמר שמהווה את המקור הראשוני מתורת הרבי להיותו משיח). כשהראו לר' סלובייצ'יק את המאמר הגיב: הרבי אומר על עצמו שהוא [[מלך המשיח]]!

הרבי העריכו מאוד, ולדוגמא וראיה לכך יש להביא את המעשה הבא: הרבי ציטט פעם פסק של רבי יצחק זאב, וסיפר שכידוע היה ידוע בדיוק לשונו, וביאר בעומק את פסקו כמה הוא מדויק ונכון על פי תורה. 

מדובר היה אודות פסקו של רבי יצחק זאב, שכאשר ישנו שאלה האם לבחור רופא [[ירא שמים]] או רופא אחר שפחות ידוע ביראת השמים שלו, אז היראת שמים לא מעלה ולא מוריד. הרבי הסביר באריכות, כי כשם שאמרו בהלכות [[שבת]] כי מצוותה בגדול שבישראל, ואין נותנים ל[[נשים]] וקטנים לחלל את השבת כדי שלא יחשבו שיש איסור לחלל את השבת ויש ענין בזה, לכן לכתחילה עקרו את הענין מכל וכל שלא יתנו להם לחלל את השבת למרות שבקטנים יש רק איסור דרבנן, כך גם כאשר ישנה שאלה בין רופא שהוא ירא שמים ואינו ירא שמים, אין להעדיף הענין של יראת שמים, דבר שעלול לגרום בפעמים אחרות שיחפשו דווקא רופא ירא שמים וכתצואה מכך יגרמו ענינים של פיקוח נפש{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ז]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&hilite=c5100d64-8bd0-4d2e-ad40-59a1f8958ce0&st=%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%94&pgnum=362 חלק א'].}}.
==קשריו עם אדמו"ר הריי"צ==
כאשר הרב [[מנחם פרוש]] נסע לארה"ב בסביבות שנות הקמת המדינה, הוא בא להיפרד מגאב"ד בריסק. באותה הזדמנות ביקשו הגרי"ז שיכנס לאדמו"ר הריי"צ ויבקש בשמו להשפיע על מר שזר, שהיה אז שר החינוך, לאפשר המשך קיומם של הת"תים הוותיקים שלימדו באידיש. הגאון חזר על בקשתו שלוש פעמים וביקש מאוד שאבצע שליחותו. 

כאשר הרב פרוש הגיע לאדמו"ר הריי"צ ואמר לו  שיש לו שליחות מהבריסקער רב, אמר לו שלוש פעמים, "האמנם כן? הבריסקער רב שלחכם אליי?". הרב פרוש השיב בחיוב, ואז שאל הריי"צ מהי השליחות. כששמע את הבקשה להשפיע על שר החינוך מר שזר שיאפשר את קיומם של הת"תים הוותיקים ששפת הלימוד בהם היא אידיש., הוא הגיב מיד בארשת של רצינות: "זוהי השליחות! ובכן, כשאתה נוסע חזרה לארץ-ישראל תפגוש את מר שזר ותגיד לו שאני מבקש שימלא את הבקשה. וכדי שיידע עד כמה רצוני בכך, תמסור לו את הסימן המיוחד שיש ביני ובינו. תגיד לו, שאני מקווה שמשפחת רובשוב שבארץ-ישראל לא תבייש את משפחת רובשוב בחו"ל, והוא כבר יבין את הבקשה{{הערת שוליים|1=הרב [[מנחם פרוש]], [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1940 בין בריסק לליובאוויטש].}}.

בשנותיו האחרונות סבל הגרי"ז ממחלת ריאות קשה ושהה לשם כך פעמים רבות בשווייץ, עקב האוויר הצח שיש שם. בביקוריו בשווייץ היה לאורחו של הרב וולף רוזנגרטן, נדיב ידוע שתרם מהונו ליהודי ארץ ישראל. נפטר בט' ב[[תשרי]] ה'[[תש"כ]] (1959) ונקבר בירושלים.

== ספריו ==
*חידושי מרן רי"ז הלוי על הרמב"ם
*חידושי הגרי"ז למסכתות שבסדר קודשים
*חידושי הגר"ח והגרי"ז (נכתב במכונת כתיבה על ידי תלמידים)
*חידושי מרן רי"ז הלוי על התורה (נכתב על ידי המחבר, מודפס בכתב רש"י)
*חידושי הגרי"ז - על התורה (נכתב על ידי תלמידים, מודפס במכונת כתיבה)
*רוב חידושי תורתו מצויים בספרי תלמידיו או בשמועות העוברות ב"עולם הישיבות".
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני ליטא|יצחק זאב]]