לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
קהילה
עזרה
ייעוץ
אולם דיונים
לוח מודעות
ספר אורחים
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
זאב בוימגרטן
"
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
גרסה מ־06:22, 13 בפברואר 2026 מאת
י כ ר
(
שיחה
|
תרומות
)
(
הבדל
)
→ הגרסה הקודמת
|
הגרסה האחרונה
(
הבדל
) |
הגרסה הבאה ←
(
הבדל
)
אזהרה: אתם עורכים גרסה ישנה של דף זה. אם תשמרו את העריכה, כל השינויים שנעשו מאז גרסה זו יאבדו.
עריכת הגרסה החדשה ביותר
חזרה להיסטוריית הגרסאות
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
הרב '''זאב בוימגארטן''' ( [[ז' אדר א'|ז’ אד"ר]] [[תר"ס]] - [[כ"א בשבט|כ"א שבט]] [[תנש"א|תשנ”א]]) היה 'קירופרקטור' [[גבאי|וגבאי]] בכמה בתי כנסיות בברוקלין ואח”כ הגיר לארץ ישראל. ונתקרב ל[[חסידות חב"ד]] בעקבות בניו הרב [[דובער בוימגרטן|דובער]] והרב [[מנחם מענדל בוימגרטן|מנחם מענדל]] וזכה לכמה [[יחידות|יחידיות]] וקירובים עם [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]. == תולדות חיים == נולד ב[[ברוקלין]] ב[[ז' אדר א'|ז' אדר ראשון]] [[תר"ס]], לאביו הרב הרב [[לייב בוימגארטען]] מחשובי חסידי קאמארנא, וממיסדי ישיבת ר’ שלמה קלוגר ב[[ברוקלין]], בן אחר בן להמקובל הרב אברהם פרוסטיטץ מתלמידי הרה”ג ר’ יונתן אייבשוץ ומחבר ספר כפת המנעול ועוד. ולאמו מרת צירל, מצאצאי הרה”צ ר’ [[יחיאל מיכל מזלוטשוב|מיכל מזלאטשאב]] בצעירותו למד בתלמוד תורה ובישיבה, והי’ בקי בקיצור שו”ע בעל פה. וגדל בבית מלא וגדוש עם יראת שמים ומעשי חסד. נשא את מרת מירל בת ר’ מנחם מענדל פערלמאן. ואח”כ למד חכמת הרפואה ועבד כ'קירופרקטור'. === אצל אדמו"ר הריי"צ === בשנת [[תרפ"ט]], כאשר התפרסם בכל העיתונים, ונתלו מודעות 'פלאקעטן' בכל הבתי כנסת ש[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]] מגיע [[ארצות הברית|לארצות הברית]] לביקור, פנה ר' לייב אל בנו ר' זאב, ואמר כי שמע ש'רבי אמיתי' הגיע לחופי ארצות הברית, וברצונו שיסדר עבורו פגישה עם [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]]. כאשר ר' זאב נכנס ליחידות עם אביו, נהנה הרבי כל כך לראות את פני ר’ לייב העטורות זקן עבות (שהיה מראה מאוד נדיר באמריקה של השנים ההם), עד שקם הרבי מלוא קומתו לקראת ר' לייב, וביקש ממנו לשבת. ולמרות שאביו ר' לייב היה מבוגר מהרבי הריי"צ בעשרים שנים, ולא נמנה על חסידי חב"ד, בכל זאת היה פשוט אצלו שאין זה מן הראוי שחסיד יתיישב בשעה שהרבי עומד, "פאר א רבי זיצט מען נישט". לכן הגיב ר' לייב "דער רבי זאל זיך אראפזעצן (שהרבי יתיישב)". הרבי גם כן מיאן להתיישב ראשון, כי רצונו היה לכבד את ר' לייב, וכך שניהם נשארו עומדים לכמה רגעים "און זיי האבן זיך געאמפערט", עד שר' לייב אמר: "איר ווייסט וואס, מיר וועל ביידע ציילן ביז דראיי, וועלן מיר זיך ביידע זעצן" (אני אספור עד שלוש, ושנינו נתיישב ביחד). בעת היחידות, על כל מה שאמר הרבי הריי"צ, השיב ר' לייב עם ציטוט של פסוק וכיוצא בזה, כדרכו בחריפות גדולה. כשיצא ר' לייב מהיחידות, הוא היה מלא התפעלות, ואמר לבנו "עס איז פאראן א רררררבי, א רבי אויף אלע רבי'ס". בסוף שנות התר”צ נתקרבו בניו לחסידות חב”ד ע”י הרב [[ישראל ג'ייקובסון|ישראל דשייקובסהן]] שגר בשכונת [[בראונזוויל|בראנזוויל]] סמוך לביתם, וכשיסד [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]] [[ישיבת תומכי תמימים|תומכי תמימים]] בארצות הברית בת”ש הם היו מן התמימים הראשונים, ועקב בניו התקרב ל[[חסידות חב"ד]]. ביתו בשכונת [[בראונזוויל|בראנזוויל]] הי’ מלא עם [[הכנסת אורחים]] והרבה חסידים שהו שם, והי’ הרבה [[התוועדות חסידית|התוועדויות]] חסידיות שמה. קודם חתונות שתי בניו הי’ לו יחידיות ביחד אתם עם [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]]. === אצל אדמו"ר שליט"א === בשנות הנשיאות הראשונות, הגיעה אשה אל ,[[770 - מרכז חב"ד העולמי|770]] ואחרי נקישה בדלת [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], הורשה לה להכנס, ואז בקשה מ[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ברכה לזרעא חיא וקיימא, להיות כי הרופאים אמרו שאין לה יכולת ללדת. ענה לה [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] ללכת אל דר. בומגארטן. האשה קיימה בנאמנות את הוראות [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], לקחה את כל הניירות שקיבלה מהרופאים, והגיעה איתם אל ר' זאב. מיד אמרה לו האשה "[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] שלחני אליך", "והראה לו הם הניירות של הרופאים, המורים על אי יכולתה להוליד ילדים". ר' זאב אמר אליה שהוא צריך לעיין בהניירות במשך הלילה, ומחר תחזור ויוכל לטפל בה. מיד בעזוב האשה, רץ ר' זאב אל ,770 וחסר נשימה, נכנס לחדר [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] מבלי לדפוק על הדלת, וצעק "רבי וואס ווילטסו פון מיר".[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] השיב "בארוהיג דיך ר' זאב, בארוהיג דיך, זעצ זיך אוועק". וכשר' זאב התיישב מפני כבוד והערכה אל [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], המשיך הרבי להגיד לו בערך בזה הלשון: "א די פרוי דארף האבן א ספעציעלע סייעתא דשמיא אויף האבן קינדער, וואס ארט אייך אז עס וועט קומען דורך דיר, טוה ווי דו פארשטייסט". ואכן עשה ר' זאב איזה מין טיפול כלשהי, והאשה נתברכה בזרעא חייא וקיימא. אף שר' זאב היה רופא מומחה, אחרי כמה שנים במסגרת עבודתו כרופא, החליט במשך כמה שנים לעבוד בכלי קודש – להיות שמש בבית כנסת. בנו הרב הרב [[דובער בוימגרטן]] הי’ כותב לרבי בעתים תכופות, ובהרבה ממכתביו בתכופה זו דיבר על עבודת אביו כשמש, ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] נתן לו כמה הוראות לתת לאביו בעבודתו. בתשל”ח אחר פטירה פתאומית של בנו הרב הרב [[דובער בוימגרטן]] בגיל צעיר. כתב מכתב ארוך להרבי שאפשר שהסיבה לכך הוא מפני שהוא מרפא חולים ואפשר זהו נגד רצון ה’. ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] השיב לו במכתב ארוך, ותוכנה שאין אנו יודעים הטעם שדברים רעים נקרים, והוא צריך למשוך לעשות עבודתו כדר. ולעזור אנשים. בשנותיו האחרונות, החליטו ר' זאב ואשתו לעלות לארץ הקודש ומכיון שכל ימיו היה ר' זאב צריך להתכופף במהלך הטיפולים על מיטת הטיפולים הנמוכה, גבו היתה כפופה מאוד. ובחתונה של אחד מנכדיו, הגיע ר' זאב לניו יארק, והלך יחד עם החתן לקבל הסידור של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], והרבי ראה איך שהוא הולך בקומה כפופה. כעבור שנה, בחתונה של עוד אחד מנכדיו, הגיע ר' זאב עוד הפעם לניו יארק, ועוד הפעם נכנס עם נכדו לקבל הסידור, אך הפעם הוא נעמד מלוא קומתו לכבוד [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]. [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] פנה להמזכיר ר' [[יהודה לייב גרונר|לייבל גרונר]], והעיר "נראה לי שהשנה הוא נראה יותר טוב משנה העברה". בחתונת אחד מנכדי של ר' זאב, באנגליה, נכח שם גם הרה"ח המשפיע ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטערפאס]] (שגם קיבל הרבה טיפולים מר' זאב אחרי שעלה לארץ הקודש) ור' מענדל תמה, איך שייך ש'עולמישע איד' כמו ר' זאב יכול להוליד שני בנים כמו ר' דובער ור' מענדל? וישב ר' מענדל עם ר' זאב, מזג לו קצת משקה, ור' זאב גם הוא התעקש למזוג משקה לר' מענדל, וככה ישבו, ודיברו ודיברו משך זמן ארוך דיבורים רציניים וכו', עד שפתאום נעמד ר' מענדל ואמר "יעצט פארשטיי איך ווי פון אזא טאטע קענען ארויסקומען אזעלכע חסידים"! ר’ זאב נפטר בן צ"א שנה, ב[[כ"א בשבט|כ"א שבט]] [[תנש"א|תשנ”א]] בארץ ישראל, ונטמן ב[[הר הזיתים]], וזכה שכל יוצאי חלציו הם מ[[חסידי חב"ד]]. == משפחתו == * בנו התמים הרב [[דובער בוימגרטן]] - שליח הרבי לבואנוס איירס, [[ארגנטינה]] * בנו, התמים הרב [[מנחם מענדל בוימגרטן]] - שו"ב ב[[קראון הייטס]] * בתו מרת יאכיט, אשת התמים הרב [[שלום בער אייכהורן]]
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)