לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
עבודה בכרם חב"ד
"
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
גרסה מ־11:12, 26 בינואר 2026 מאת
להתראות
(
שיחה
|
תרומות
)
(הוספת ערך בעבודה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת |
הגרסה האחרונה
(
הבדל
) |
הגרסה הבאה ←
(
הבדל
)
אזהרה: אתם עורכים גרסה ישנה של דף זה. אם תשמרו את העריכה, כל השינויים שנעשו מאז גרסה זו יאבדו.
עריכת הגרסה החדשה ביותר
חזרה להיסטוריית הגרסאות
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{בעבודה}} '''עבודה בכרם חב"ד''' הוא ביטוי המתאר את פעילותם של חסידים דווקא בתוך המוסדות והארגונים של [[חסידות חב"ד]], או בעיסוק ב[[הפצת המעיינות]] ובענייני ה[[שליחות (חב"ד)|שליחות]]. ברובם ככולם של המקרים, מורה הרבי להעדיף את העבודה בכרם חב"ד ומייחס לכך זכות רוחנית נעלה, הדורשת [[ביטול]] מוחלט ל[[רבי]] ומסירות נפש להצלחת המוסדות, כשהעיסוק בכרם חב"ד דווקא ממשיך ברכה מיוחדת לעוסקים בה. == מקור המושג == הביטוי "כרם חב"ד" והדרישה להקדים את העבודה בכרם חב"ד לעבודות אחרות, נשען על הפסוק בשיר השירים{{הערה|פרק א' פסוק ו'.}}: "שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים, כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי". ב[[מדרש רבה]] ובמפרשי הפסוק מוסבר כי כנסת ישראל מלינה על כך שהייתה עסוקה ב"כרמים זרים" (ענייני האומות או ענייני העולם) והזניחה את כרמה שלה (התורה והמצוות). באגרות ובשיחות של [[הרבי]], נעשה שימוש בפסוק זה כקריאה לחסידים להשקיע את כוחותיהם בתוך המערכת החב"דית, ומדגיש שאף שהעיסוק בענינים אחרים אף הוא עיסוק בעניני קדושה, ענינים שהתורה עצמה מעידה עליהם שהם 'כרמים' זקוקים לשמירה ונטירה - בכל זאת התורה 'מתלוננת' על כך שהאדם זונח את 'כרמי שלי'{{הערה|1=[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/4950797/jewish/page.htm אגרות קודש אגרת ד'קצ], [https://chabad.info/blogs/302915/ אגרות קודש חלק י"ב עמוד קפז] (אגרת ג'תתקצט).}}. העבודה בכרם חב"ד אינה נחשבת ל"עבודה" במובנה הגשמי בלבד (כמקור פרנסה), אלא כחלק מעבודת ה' של החסיד. הרבי הדגיש פעמים רבות כי מי שזכה לעבוד במוסדותיו, עליו לראות בכך שליחות קודש ולבצע את תפקידו מתוך חיות וחסידישקייט. הרבי הוסיף חיזוק לדברים מההלכה בנוגע למצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים, שקודמת למצווה שאפשר לעשותה על ידי אחרים, וכיוון שבנוגע לעיסוק במוסדות חב"ד רק חסידי חב"ד יכולים ומתאימים לתפקיד, יש להקדים ולעסוק בהם דווקא{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1200940138 חלק כ' אגרת ז'תקפב].}}, והדגיש שהדבר נוגע במיוחד בדורנו שיש בלבול גדול יותר{{הערה|1=[https://teshura.com/teshurapdf/Goldschmidt-Chein%20-%2021%20Adar%201%205782.pdf תשורה גולדשמיד עמוד 43].}} == סוגי העבודה == ניתן לחלק את העבודה בכרם חב"ד למספר תחומים עיקריים: *'''חינוך''': עבודה כר"מים, משפיעים או מחנכים ב[[ישיבות תומכי תמימים]] ובבתי הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]]{{הערה|1=[https://teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A2%D7%A8%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%99%20%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99.pdf תשורה ערנטרוי עמוד 25].}}. *'''שליחות והפצת המעיינות''': הקמת ובניית בתי חב"ד ברחבי העולם תחת [[מרכז לענייני חינוך]], והפצת מעיינות החסידות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1200850211 אגרות קודש חלק י"א אגרת ג'תקפח].}}. *'''ניהול וארגון''': עבודה במוסדות המרכזיים (כגון [[אגודת חסידי חב"ד]], [[צעירי אגודת חב"ד]] ועוד). *'''כתיבה והפצה''': עבודה במערכות העיתונים, הוצאות הספרים ([[קה"ת]]) ואתרי האינטרנט החב"דיים. == דרישות מהעובד == בשיחותיו ובמכתביו של הרבי, מופיעים מספר קווים מנחים לאלו העוסקים בעבודה בכרם חב"ד: ביטול להנהלת המוסד: על העובד לדעת שהוא חלק ממערכת כללית שראשה הוא הרבי, ולכן עליו לפעול בתיאום עם הממונים עליו. מסירות נפש: לא להסתכל על השעון או על התגמול הכספי בלבד, אלא לעשות ככל שביכולתו להצלחת המשימה. דוגמה חיה: עובד במוסד חב"די נחשב ל"פנים" של חב"ד, ועליו להתנהג בחסידות וביראת שמיים שתקרין על סביבתו. == יחס הרבי לעובדים == הרבי גילה יחס חם ומיוחד לאלו שהקדישו את חייהם לעבודה במוסדות. במקרים רבים, כאשר עובדים פנו בבקשה לעזוב את עבודתם לטובת עסק פרטי, עודד אותם הרבי להישאר ב"כרם חב"ד", תוך הבטחה שהברכה הגשמית תבוא דווקא דרך עבודה זו. באחת משיחותיו ציין הרבי כי העוסקים בצרכי ציבור באמונה, ובפרט במוסדות חב"ד, הרי הם כ"בני בית" אצל נשיא הדור. == מושגים קשורים == [[שליחות]] [[מוסדות חב"ד]] [[הפצת המעיינות]] [[תומכי תמימים]] == לקריאה נוספת == ספר אגרות קודש, סדרות המכתבים העוסקות בהדרכות למנהלי מוסדות ועובדיהם. שיחות קודש, יחידויות של הרבי עם עובדי המוסדות. [[קטגוריה:מושגים בחסידות]] [[קטגוריה:מוסדות חב"ד]] [[קטגוריה:שליחות]] ==שימושים נוספים== בשנים בהן יצא לאור הגליון [[חדשות מבית חיינו]], צורף אליו נספח בשם "בכרם חב"ד". ==לקריאה נוספת== *'''השליחות החינוכית באגרות הרבי''', עמוד 268 ==קישורים חיצוניים== *'''[https://drive.google.com/file/d/1TdCPYEvxQBOSj-IfGK4EnEKizd-hmLQ1/view לקוטי שיחות חלק כ"ג עמוד 507 ואילך]''' *הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4796&CategoryID=1143 העבודה בכרם חב"ד]''', שבועון התקשרות גליון 715 הרבי קבע כי במיוחד בדורנו יש דין קדימה לעבודה בתחום החינוך, ובמיוחד בנוגע לנשים שבשל היותן בעלות רגש, ההשפעה שלהן על ילדים עמוקה ומשמעותית{{הערה|ראו תצלום המכתב בערך [[עבודה]] ושם בפיסקה 'נשים'.}}. התעסקות במוסד חב"ד הינה צינור לפרנסה גשמית{{הערה|מכתב הרבי מתאריך ה' טבת תשי"ט.}}. כאשר הרב [[שלמה יוסף זווין]] הציע לרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] לעבוד במפעל ה[[אנציקלופדיה תלמודית]], לאחר שכתב ערך אחד לדוגמא, אמר לרב זווין שצריך לשאול את הרבי. כשנכנס זמן לאחר מכן ליחידות, אמר לו הרבי: "'''יש עוד הרבה [[עבודה בכרם חב"ד]], ומדוע הולך לרעות בשדות זרים, והלואי שיגמרו את הכל לפני שמשיח יבוא'''". כשחזר לארץ הודיע כמובן שאינו מקבל את התפקיד{{הערה|1=[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/5413570/jewish/page.htm אגרות קודש ח'תתיט].}}. יצליחה השי״ת לבשר טוב בכל זה ובהעיקר אשר מתמסרת היא לעבודת החנוך על טהרת הקדש בכרם חב״ד {{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2018/11/15419468005be83db0006cc333788.pdf אגרות קודש חלק י"א עמוד ריג].}}. במה שכותב שאינו יכול לקחת עוד עבודה בכרם חב״ד מפני מצב הפרנסה, הנה כבר כתבתי לכמה אנשים מאנ׳׳ש שהעבודה בכרם חב״ד הוא לא שעושים הס טובה לכ״ק נשיאנו הק׳, אלא בעיקר הוא שעושים טובה לעצמם, ולא רק בעניני עולם הבא אלא גס בעניני עולם הזה בבריאות ובפרנסה, ובמילא אם נמצאים במצב שהבריאות או הפרנסה אינם כדבעי ח״ו, אחת הסגולות להטבתם הוא הוספה בעבודת כרם חב׳׳ד, ולא לאמר שלאחר שתכיר הנה״ב התועלת, אזי יקחו התרופה להמצב ופשוט, והוא ע׳׳ד מאמר רז״ל מלח ממון חסר, ויה״ר מהשי״ת שיוקלטו דברי הנ״ל אצלו ע׳׳מ לעשות, ויהי׳ טופח ע״מ להטפיח גם בחבר {{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2018/11/15419468005be83db0006cc333788.pdf אגרות קודש חלק י"א עמוד קסד].}}. ובהנוגע לכללות אופן הסתדרותו, הנה אף כי אין אתנו יודע עד מה בסוד הבירורים ובאיזה מקצוע על פלוני לפעול ולעשות, הנה ע״פ שכל הפשוט ונשען על מרז״ל אשר אפילו עבודת נשים לאנשים לעבודת פרך תחשב, במקום שלא זה ענינו אף שהעבודה מצד עצמה קלה יותר, עד היום פליאה בעיני למה זה עבודתו בנטירת כרמים אחרים, ולא בכרמו שלו הוא כרם חב״ד{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2018/11/15419468005be83db0006cc333788.pdf אגרות קודש חלק י"א עמוד רנח].}}. https://drive.google.com/file/d/1-ggs8fO5wI552RIZUM2WheBmCUp_yRoN/view
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
דפים המוכללים בדף זה (12):
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגן חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגן)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:הפניה לערך מורחב
(
עריכה
)
תבנית:הפניה לערך מורחב/קוד
(
עריכה
)
תבנית:ערך מורחב
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
הצגת מקור
) (מוגן חלקית)