עריכת הדף "אברהם דוד לאוואוט"

[[קובץ:חותמת לאוואט.jpg|שמאל|ממוזער|חותמתו של הרב לאוואט]]
הרב '''אַבְרָהָם דָוִד לָאוואוּט''' ([[תקע"ז]] - [[י"ז אדר]] [[תר"נ]]) היה תלמידו של הרב אליהו יוסף ריבלין בפאלאצק והוסמך על ידו להוראה. והתיישב יחד עם חסידי חב״ד נוספים מפאלאצק בראָמאַנאָווקאָ שבפלך חערסאן על מנת לשמש שם ברבנות. ומשנת תרי״ד כיהן בתור רב ב[[ניקולייב]] שבפלך חערסאן שב[[אוקראינה]], ומצודתו פרוסה על כל המושבות שבפלך חערסאן, ומחבר [[#ספריו|ספרים]]. סב סבו של [[הרבי]].

על דמותו כתב נכדו [[הרבי]]: "הרב אברהם דוד הצטיין בשכלו החד, כשרונות נעלים וידיעה רחבה בים התלמוד. וגם בצדקותו קנה לו מעריצים אשר רחשו לו [[אהבה]] רבה כל ימיו"{{הערה|תולדות ר' אברהם דוד שנכתבו על ידי נכד נכדו -[[הרבי]] ונדפסו לאחר הקדמתו לספר [[קב נקי]], ממה ששמע מאמו [[הרבנית חנה]]. נדפס גם בקונטרס [[משתמש:לוח אור זרוע/ ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים|ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים]]}}.

==תולדות חיים==
אַבְרָהָם דָוִד נולד בשנת [[תקע"ז]] בפּאָלאָצק, לאביו ר' יהודה ליב (בן ר' יצחק) לָאוואוּט, [שנפטר ביום שישי ערב [[שבת]] קודש ו' [[אלול]] [[תרכ"ג]]], ולאמו הרבנית פיגא (בת ה[[חסיד]] ר' אליהו) [שנפטרה ביום שישי ערב [[שבת]] [[ה' אייר]] [[תרי"ג]]]. עוד בצעירותו נודע כפיקח, בעל שכל חד וכשרונות נעלים. עם הזמן רכש לעצמו ידיעות רחבות בגמרא, בהלכה ובחסידות. 

ֶזוגתו (בזיווג ראשון): הרבנית אסתר בת ר׳ ליב [שנולדה בשנת תקע״ח או חורף תקע״ט].

בשנת תקצ״ח נולדה לו בתו בילא רבקה (שנישאה אח״כ לר׳ ישראל ארי׳ ליב יאנאווסקי מראמאנאווקא). 

אחרי פטירת הרב נתן הלוי הורביץ רבה של פּאָלאָצק בשנת תקצ״ט נתמנה החסיד הנודע הרב אליהו יוסף ריבלין מדריבין לרבה של פּאָלאָצק, ור׳ אַבְרָהָם דָוִד לָאוואוּט למד אצלו, והרב ריבלין הסמיך אותו להוראה. 

בשנת תר"א ייסד המושל הכללי (גענעראַל גובערנאַטאָר) של חבל נאָוואָ-רוסיא, הרוזן מיכאיל סעמיאָנאָוויטש וואָראָנטסאָוו, במחוז חערסאָן, על חשבון אוצר המדינה, מושבה חקלאית יהודית חדשה, בשם ראָמאַנאָווסקע (על שם השממה ראָמאַנאָווסקע שבה התיישבו); המושבה שנקראה בפי היהודים: ראָמאַנאָווקאַ, היא חמש עשרה וויארסט צפונית יותר מהמושבה נהר טוב, והיא תשעים וויארסט צפונית יותר מחערסאן, (והמרחק בינה לבין ניקאלאיעוו שהיא מערבית דרומית ממנה היא קצת למעלה מתשעים וויארסט).

השלטון שהיה מעוניין בהתיישבות היהודים (שגרו בערי המושב) בשממות חערסאן, ניצלו את השריפה שהיה בפּאָלאָצק בשנת תקצ"ז לנהל תעמולה בקרב יהודי פּאָלאָצק שיעתיקו מושבם לערבות חערסאן על מנת להקים שם את הקאלאניא ראָמאַנאָווסקע (אחת מההטבות שניתנו להמתיישבים בערבות חערסאן, הוא הפטור מעבודת הצבא על כ"ה שנים). ובקיץ תר"א התגבשה קבוצה של יהודים מפּאָלאָצק בראשות ר' יהודה ליב (בן ר' יצחק) לָאוואוּט שהיו מוכנים להקים את הקאלאניא ראָמאַנאָווסקע בערבות חערסאן, ובי"ט תמוז תר"א הכינו השלטונות “רשימת המשלוח הראשון של יהודי פּאָלאָצק המיועדים להתיישבות בשממת ראָמאַנאָווסקע מיום 26 ביוני 1841” (י"ט תמוז תר"א), וכן “רשימת המשלוח השני…” מיום הנ"ל [נמצא בארכיון “על איחוד משפחות מעטות-נפשות של יהודים המתיישבים במושבות חערסאָן במעמד חקלאים לשנת 1841”]. אחרי תשרי תר"ב החלו יהודי פּאָלאָצק המיועדים להתיישבות בשממת ראָמאַנאָווסקע את מסעם לעבר ראָמאַנאָווסקע, ובאמצע הדרך נעצרו לכמה חדשים בהעיירה יאַווקינאָ (חמשים ושלש מעלות וחמשים שניות צפונית לקו השוה, במחוז סמאָלענסק) כי חששו להמשיך בחורף בטלטולי הדרכים פן יקרא אותם אסון; וכאשר התחילו השלגים להפשיר בסוף חודש שבט, המשיכו במסעם לראָמאַנאָווסקע, והגיעו לשם בחודש אדר, ותיכף התחילו בזריעת חטה האביב.

עוד בתקופת גיבוש הרשימה להתיישבות היהודים בראָמאַנאָווסקע, הסכימו המתיישבים למנות את הרב אַבְרָהָם דָוִד לָאוואוּט לרבם, והתחיל לכהן בתור רבם של המתיישבים  כרב במושבה ראָמאַנאָווסקע (שנקרא בפי היהודים: ראָמאַנאָווקאָ; ובפנקס המעטריקאל נכתב: ראמאנאווקי); ובי״ז מרחשון תר״ו נתמנה באופן רשמי לרב הקאלאניע ראמאנאווקא, ומרוב צדקתו וטוב לבו רכש אוהדים רבים בכל שכבות הציבור.

במשך שנות רבנותו כתב הרב לָאוואוּט חיבור בשם קב נקי על הלכות גיטין; שערי תפלה על נוסח התפלה, ונתיב חיים על הלכות ומנהגים הנוגעים לחיי היום יום (הגהות על ספר דרך חיים מאת הרב יעקב מליסא). כמו כן ערך את ה"פסקי פרי מגדים" שנדפס לאחרונה.




אודות ביקורו בליובאוויטש אצל אדמו״ר הצמח צדק בשנת תר״ו, כותב הרב לָאוואוּט בהסכמתו מיום ו׳ עש״ק פ׳ ויצא תרמ״ה על הספר ׳פלח הרמון׳ מאת הרב הלל מפאריטש על ספר בראשית: 

״בשנת תר״ו זכיתי לבקש את אדמו״ר ז״ל שיבחר מהרבנים יחידי סגולה הסרים למשמעתו אחד מיוחד ראוי והגון לכך ויתן לו רשות ויעמיס עליו שיסע בכל שנה ושנה לפלך חערסאהן (עיירות הרחוקות מליובאוויטש) להדריך את אנ״ש בדרכי התורה ועבודה ומדות ישרות, וב״ה אשר נכנסו דברי באזניו והבטיחני להוציא הדבר לפועל״.

והרבי כותב בתולדות חייו של הרב לאוואוט שפירסם בראש ההוצאה החדשה של הספר ״קב נקי״: ״הודות להשפעתו הטובה, נעשה כל הגליל דפלך חרסון למקום תורה ומצוה״.



ב[[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] 

בי״ז אדר תרי״ד הודיעה קהילת  [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] להמושל הצבאי שבגלל מחלת הרב אפרים זלמן ראָזומנע שנתמנה לרבנות [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] (עבור הדרג הנמוך בצוות העובדים של נמל  [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]]) [החל משנת תקע״א], הזמין הרב ראָזומנע את הרב לָאוואוּט לשמש במקומו ברבנות [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]], ונתקבלה אישורו של המושל הצבאי. 

מייסד הקהילה היהודית ב[[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] (שהוקמה בשנת תקמ״ט על גדות הנהר ב[[ניקולייב|אָ]]<nowiki/>ג) היה שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אוניות. אחרי פטירת שלמה ישעי׳ בשנת תר״ז בערך, מילא את מקומו בראשות הקהילה בנו ר' סענדער שהיה אף הוא קבלן בניית אניות.

בשנת תרי״ז הועבר כח עובדי הנמל לכח עובדי היבשה, ופיטרו את הרב ראָזומנע ממשרתו בתור רבה של העיר, ובעקבות השתדלות השיגו עבורו היתר שהייה ב[[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] עד להחלמתו, והרב לָאוואוּט המשיך לשמש ברבנות [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]].

הרב ראזומנע נפטר בסוף שנת תרי״ט או תחילת שנת תר״כ, ובכ״ז טבת תר״כ ערך בנו משה שמואל רבה של סוועסטאָפּאָל, שהתיישב ב[[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] בשנת תרט״ו אחרי נסיגת הכחות הרוסיים מסוועסטאָפּאָל (בעקבות מלחמת קרים), מכתב למושל הצבאי, בו הוא מבקש להתמנות לרבנות [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] על מקום אביו המנוח. 

המושל הצבאי פנה אל חברי מועצת העיר, שהגישו את בקשתו לחברי הקהילה היהודית. בתשובת הקהילה היהודית למועצת העיר הודיעו להם כי הרב לָאוואוּט מכהן בתור רב העיר.

בבחירות לרבנות העיר [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] שנערכו בכ׳ אייר תרכ״ב (בעקבות דרישת המשכילים שרב העיר יהיה בוגר ״בית המדרש לרבנים״ בזיטאמיר או בווילנא), אושר בפה אחד מינויו של הרב לָאוואוּט לרב מטעם הממשלה על משך שלש שנים. שכירותו מטעם הממשלה הגיעה ל200 רובל כסף לשנה.

(החל מהבחירות הבאות שהתקיימו בכ׳ כסלו תרכ״ו נבחרו אחדים מהמשכילים לרבנות [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] מטעם הממשלה, כאשר הרב לָאוואוּט משמש מטעם הממשלה רק בתור סגן הרב)

כעבור כמה שנים התירה הממשלה ליהודים להתיישב בעיר והקהילה הלכה והתפתחה, עד אשר בשנת תרנ"ז התגוררו בה כעשרים אלף יהודים שהיוו כעשרים אחוז מכלל האוכלוסיא.

הרב לָאוואוּט  פעל ועשה רבות לטובת יהודי [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] והסביבה, בדאגתו למצבם הרוחני והגשמי גם יחד. מאמצים רבים עשה בכדי לטוות קשרים מיוחדים עם השלטונות, אצלם פעל גדולות ונצורות כדי להיטיב את מצבם הכלכלי של יהודי העיר והמושבות. כמו כן הפיח רוח חיים בפעילות הרוחנית בעיר, ותיקן תקנות חשובות בעניני הנהגה ושמירת המצוות. תקנות אלו נשתמרו גם זמן רב לאחר פטירתו.

השלטונות הכירו בפועלו, ובשנת תרי״ח העניקו לו מעדאליע של זהב כהוקרה על חריצותו ועל עבודתו המסורה לבני קהילתו. לאחר פטירתו נכתב בעיתון 'המליץ': "בהיותו איש נאמן ובעל כשרון התמנה בשנת הארבעים לימי חייו גם לרב מטעם הממשלה ב[[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] ובארבעים קאלאניות אשר סביבותיה, ובעד שרתו במשמרת הזאת כעשרים שנה נתכבד מהממשלה בשני אותות כבוד, של כסף ושל זהב, לשאת על לבו. האחד בעד עבודתו הישרה, והשני על אשר השתדל בעצמו בעברו דרך הקאלאניעס, לתת עזרה ולמצוא מזור ותרופה לאיזה קאלאניעס אשר פתאום חלו האנשים במחלה עזה אשר התפשטה, ועד אשר נודע הדבר לפקידי העיר הכין בתי חולים והביא רופאים למלט האומללים מרדת שחת. גם נקרא בשם אזרח נכבד".

===עם רבותינו נשיאנו===
הרב לָאוואוּט חי בתקופת נשיאותם של ארבעה אדמו"רים. הרב לָאוואוּט נולד בשנת תקע״ז בתחילת נשיאותו של [[אדמו"ר האמצעי]]. רוב שנותיו היו בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]] אליו התקשר בלב ונפש, ולאחר [[הסתלקות]]ו התקשר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]]. בשלהי שנותיו החלה תקופת [[אדמו"ר הרש"ב]], עמו עמד בקשר מכתבים מיוחד בנוגע לספריו. 

הרב לָאוואוּט נולד בפאלאצק בשנת תקע״ז, ושם למד בשנות תקצ״ט-תר"א אצל הרב החסיד הרב [[אליהו יוסף מדריבין]] שכיהן ברבנות פאלאצק, והסמיך אותו להוראה. 

בהיותו בליובאוויטש אצל אדמו״ר ה׳צמח צדק' בשנת תר"ו, הציע הרב לאוואט לאדמו"ר ה'צמח צדק' שיבחר מהרבנים יחידי סגולה הסרים למשמעתו אחד מיוחד ראוי והגון לכל ויתן לו רשות ויעמיס עליו שיסע בכל שנה ושנה לפלך חערסאהן (עיירות הרחוקות מליובאוויטש) להדריך את אנ״ש בדרכי התורה ועבודה ומדות ישרות.

בהסכמת הרב לָאוואוּט לספר פלח הרמון על ספר בראשית מאת הרב הלל מפאריטש כותב הרב לאוואוט כי אדמו״ר ה׳צמח צדק׳ הבטיחו להוציא הדבר לפועל, ״ונמשך הדבר משך זמן עד אשר בחר בהרב המפורסם ר׳ הלל ז״ל מפאריטש. ומאז עד כל ימי חיותו הי׳ מסבב בחודש אב ואלול בכל העיירות דפלך הזה, וחפץ ה׳ הצליח בידו אשר באמרותיו הטהורות וכח חכמת האמת שלו רבים השיב מעון וקירב הלבבות שלא יהי׳ פירוד לבבות בין אחינו בני ישראל, וקבע בנפש כל אחד ואחד דא״ח לתורה ולתפלה ומדות ישרות כמארז״ל דברים היוצאים מן הלב נכנסים ללב. ובהיותו מסבב בפלך זה לא משתי מתוך אהלו, וראיתי ממנו דברים נפלאים אשר ה׳ הי׳ בעזרו שלא להשיב דבריו ריקם גם בעניני גשמיות בבני חיי ומזוני״.

בשנת תרי״ד הוקמה תלמוד תורה וישיבה בראמאנאווקא, ע״י הרב לָאוואוּט. 

עם הזמן נתפרסמה הישיבה ונהרו אליה תלמידים רבים. בכדי להחזיק את הישיבה, היה צורך בגיוס כספים. 

הרבנים חיים שניאור זלמן, יהודה ליב, וישראל נח בני אדמו"ר ה'צמח צדק' כתבו המלצה בעד הישיבה והתלמוד תורה הנ״ל ״לעורר לבב אנ״ש שראוי ונכון לתמכם ולסעדם באיזה עזר וסיוע לצורך ישיבת ואסיפת התלמוד תורה שבמינם, שהוא דבר יקר ומצווה רבה להאיר עיניהם במאור התורה. והי׳ מעשה הצדקה שלום וחיים עד העולם״. והרב לָאוואוּט כתב בשיפולי היריעה (של מכתב הרבנים בני ה׳צמח צדק׳): ״יען שמליצה הלזה נכתבה על נייר דק ונקרעה, על כן ימחול נא על כת״ה למען מצוה רבה הלזו לחדשה מחדש בתוך הפנקס״.

המחזור הכלכלי השנתי של הישיבה עמד על סכום של כ3,000 רובל כסף, אך כסף זה ברובו הגיע מתרומות של תושבים מחוץ למושבות. רוב התלמידים היו בני שלש עשרה שנה.

כאשר עבר הרב לָאוואוּט לכהן ברבנות [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]], מילא את מקומו ברבנות ראמאנאווקא וראשות הישיבה חתנו הרב [[ישראל ליב יאנאווסקי]] שנולד בשנת תקצ״ה ונשא את בתו הרבנית בילא רבקה (שנולדה בפּאָלאָצק בשנת תקצ״ח).

=== פטירתו ===
הרב אברהם דוד לָאוואוּט נפטר ביום ראשון [[י"ז אדר]] [[תר"נ]]<ref>בספר שנים ראשונות (עמוד 7) מביא רישום הפטירה של הרב לוואוט, שנמצא בארכיון הממשלתי בעיר ניקולייב. על פי הרישום, תאריך פטירתו הוא י"ז אדר תר"נ. וראה שם בהרחבות עמוד 538 הערה 1.</ref> בעיר [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] ושם מנוחתו כבוד. כל יהודי עירו נטלו חלק בהלוויה שהתקיימה למחרת בי״ח אדר תר״נ, וכל החנויות נסגרו בגינה. רבים מהמלווים פרצו בבכי אחר רבם האהוב שעשה רבות למען כל יהודי ויהודי בעיר ובמושבות אשר סביבותיה.

עשרה ימים לאחר פטירתו הגיעה הידיעה גם לפטרבורג, ובעיתון 'המליץ' פורסמה ידיעה ובה קווים לדמותו, כמו גם דברי הספד על הרב האהוב שאיבדה ניקולייב, ובין היתר נכתב: "אבידה גדולה איבדה עדת ניקוליוב, במות האיש הדגול מרבבה הזה, אשר כיהן בה במשרת הרבנות כארבעים שנה, ידיעתו הרחבה בים התלמוד ושכלו החד, עשו לו שם נכבד אף למרחוק".

עם פטירתו לא הותיר [[ירושה]] גשמית, וכפי שנכתב ב'המליץ' הנזכר: "המנוח השאיר אחריו אלמנה זקנה אשר מעתה מחסור וכפן תסבול - אם אנשי העיר לא ידאגו חס ושלום למצוא בעדה מקור מחיה וכלכלה, כי גם המנוח חי חיי צער ולחץ ולא השאיר לזכרון ליורשיו אף אגורה".

טרם פטירתו הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקולייב, בו ביקש שימנו את נכדו הרב [[מאיר שלמה יאנאווסקי]] (בן בתו ביילא רבקה וחתנו הרב ישראל ליב יאנאווסקי) לממלא מקומו כרב העיר. נכד זה גדל בביתו שנים רבות, והוא גידלו וחינכו כבן{{הערה|מעובדה זו צמחה טעות בכמה ספרים, אשר החליטו כי ה'אימוץ' בא כתוצאה מפטירת החתן הרב ישראל ליב, ורצונו של הסבא לחנך את נכדו היתום, אבל כבר הוכח כי הרב ישראל ליב נפטר כאשר בנו הרב מאיר שלמה, היה נשוי! בפועל, האבא נפטר בשנת תרמ״ד}}. ראשי הקהילה בניקאלאייעוו לא איחרו למלא אחר צוואת רבם, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקאלאייעוו.

אחדים מנכדיו נקראו על שמו, ביניהם: [[אברהם דוד שלונסקי|אברהם דוד שלאנסקי]], ר' [[אברהם דוד ינובסקי|אברהם דוד יאנאווסקי]], ועוד.

==ספריו==
הרב לָאוואוּט חיבר ספרים וחיבורים הלכתיים חשובים:

===שער הכולל===
{{ערך מורחב|שער הכולל}}

חיבורו המפורסם הוא הספר 'שער הכולל' שנכתב בעיקרו על [[סידור אדמו"ר הזקן]] המפלפל ודן בדבריו ובמקורותיו ובענייני ומנהגי היום יום.
מטרת ספרו 'שער הכולל', הוא לבאר מדוע [[אדמו"ר הזקן]] שינה בסידורו מסידורים אחרים בנוסח האר"י, ומדוע בכמה עניינים הנהיג אחרת ממנהגי האשכנזים והספרדים. הרב לאוואוט שקד ומצא תימוכין לפסקי והנהגות אדמו"ר הזקן. על ספרו 'שער הכולל' הסתמכו חסידי חב"ד במנהגים ופסקי הלכה. כפי שהתבטא הרבי בשיחת [[שבת]] פרשת תשא תשל"ה:

"בכל הענינים העיקריים בנוגע למעשה של [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], נהגו לעיין בסידור שער הכולל של הרב לאוואוט או בספרים של [[אברהם חיים נאה|הרב נאה]] - [[פסקי הסידור]] וכו".

בתקופת הכנת הספר, ביקר בליובאוויטש, והראה לאדמו"ר הרש"ב, אז אברך צעיר, את חיבורו. [[אדמו"ר הרש"ב]] שלח לו שני קונטרסים מלאים בחידושים והשגות על חיבורו, ואת הדברים הכניס בגוף החיבור{{הערה|רשימות היומן עמ' שעח.}}.

בשנת [[תרמ"ז]] הדפיס מהדורה קמא של ספרו בשם 'שערי תפילה'. ב[[חנוכה]] [[תר"ן]], כשלושה חודשים לפני פטירתו, סיים הרב לאוואוט לכתוב את המהדורה בתרא של חיבורו וקראו בשם 'שער הכולל'. התאמץ, ערך וחיבר אבל לא ראהו יוצא מהדפוס. בשנת [[תרנ"ב]] נדפס שוב הסידור עם 'שערי תפילה', ורק בשנת [[תרנ"ו]] נדפס לראשונה 'שער הכולל' יחד עם [[סידור תורה אור]], אשר הודפס כאמור במהדורות רבות{{הערה|הסידור עמ' פב.}}.

=== קב נקי===
{{ערך מורחב|קב נקי}}

הספר 'קב נקי' עוסק בהלכות [[גיטין]] והוא כתב אותו משום שכרב העיר [[ניקולייב]] עסק גם בכתיבת גיטין. בתפקיד זה חקר הלכות רבות הנוגעות בסדר כתיבת הגט ונתינתו. במשך השנים כתב את פסקיו בהלכות אלו.

בספר מצויים הלכות סדר נתינת הגט, כתיבתו ואופן כתיבת השמות (שבנוגע לעניין האחרון נכתבו פלפולים רבים בספרי הפוסקים והרב לאוואוט התיר ספיקות רבים ובפרט בנוגע לשמות המצויים בימינו). הוא אף ערך רשימה מסודרת על כל שם ושם. ההלכות, הסגנון והשפה, הותאמו גם לעדות הספרדים. הספר יועד לרבנים העוסקים בנתינת גיטין, ואכן עד ימינו אנו, רבנים רבים העוסקים בגט, משתמשים בספר זה.

אף שמו מרומז בשם הספר כפי שכותב בהקדמה, כי שם הספר עולה בגימטריה רס"ב וכך גם שמו "אברהם דוד" עולה לסך הזה. גם "גטין" שווה לע"ב ועולה לשם אביו "יהודה ליב" (וגם בכתיב מלא - גיטין ויהודה לייב משתווים לסך פ"ב).

===דרך החיים עם נתיב החיים===

סידור [[אדמו"ר הזקן]] הודפס כמה פעמים{{הערה|ראה גם סידור המאיר לארץ, וילנא תרנ"ב. שני המאורות וילנא תר"נ.}} בתוספת פסקי [[דרך החיים]] של הגאון רבי [[יעקב לורברבוים|יעקב מליסא]]. אבל חלק מהפסקים של הגאון מליסא אינם תואמים לפסקי [[אדמו"ר הזקן]], והרב לאוואוט סבר כי חייבים לנקוט בצעד אשר יקל על חסידי חב"ד לנהוג כמנהג רבם, ולמרות זאת להותיר את 'דרך החיים' בתוך הסידור בשל פסקיו החשובים. לכן, שקד ימים ולילות בכדי להשוות את פסקי הגאון מליסא עם פסקי אדמוה"ז, ובשנת תר"ל הוציא את הספר 'נתיב החיים' על 'דרך החיים', ומאז 'נתיב החיים' מצא לו מקום של כבוד בסידור 'תורה אור', במהדורות הרבות אשר הודפס מאז ועד היום.

מי שאין לו סידור תורה אור, יכול לראות את העבודה המדהימה במחזור לימים הנוראים נוסח האריז"ל, אשר בסופו הוכנס בהוראת הרבי, החיבור 'נתיב החיים' ו'דרך החיים', בהלכות הקשורות לימים הנוראים.

===בית אהרן והוספות===

'''בית אהרן והוספות.''' אי אפשר שלא להתפעל מעריכת הספר 'בית אהרן והוספות', כאשר מדובר על עידן אחר לחלוטין. באותם ימים לא היו מאגרים או קטלוגים ממוחשבים, אלא רק גאון כביר, פיקח ובקי, וגם בעל סבלנות אין קץ, הצליח לעמוד מול עבודה אין סופית זו.

אולם הרבי מסתפק האם האיסוף נעשה ע"י המחבר עצמו: "אולי אפשר לומר כי הציונים בספר בית אהרן והוספות נעשו ע"י תלמידי המחבר, ואח"כ סודרו או הוגהו ע"י המחבר, ויש בו רוב חכמה וגם מלאכה (ולכן נקראת על שמו)"{{הערה|ספר השיחות תשמ"ח ח"א עמ' 168}}.

הספר אשר הודפס בשנת [[תרמ"א]], מבוסס על ספר בית אהרן שיצא לאור כמאתיים שנה קודם בשנת ת"נ, על ידי רבי אהרן ברבי שמואל והוא מכיל בתוכו חמישה חיבורים מיוחדים:
* 'תולדות אהרן' - המופיע בחומשים רבים, אשר כולל מראי מקומות לפסוקי תנ"ך אשר נתפרשו בגמרא.
* 'עיני אברהם' - הכולל מראי מקומות למדרש רבה.
* 'פתח עיניים' - מראי מקומות לזוהר.
* 'תולדות יעקב' - מראי מקומות לירושלמי.
* 'תולדות יהודה' מראי מקומות לילקוט שמעוני.

מחבר 'בית אהרן', הוסיף על כל הנזכר, מראי מקומות נוספים לספרי חז"ל ומפרשי התורה.

הרב לָאוואוּט ההדיר מחדש את הספר עם הוספות: הוא סידר מחדש את מראי המקומות לפי המהדורות החדשות של הספרים, הוסיף את הספר 'מצות ה' ובו ציונים לכל הפסוקים שבתורה שבהם נכללת מצוה מתרי"ג מצוות ובאיזה מקום מבואר דיני והלכות המצוה בש"ס ופוסקים. וכן הוסיף וסידר מראי מקומות לתיקוני זוהר, מצודת דוד, כד הקמח, עץ חיים, פרי עץ חיים, ועוד. וגם עיטר את הספר במראי מקומות לכל ספרי החסידות של [[אדמו"ר הזקן]] ואדמו"ר האמצעי.

כאשר הספר היה בהכנה כתב לו [[אדמו"ר המהר"ש]] דברי הסכמה, ברכה ועידוד:

"כאשר יצא הספר בית אהרן והוספות מבית הדפוס ברשיון הצענזער, בלי [[נדר]] אקבל איה"ש [אם ירצה השם] ספר הנ"ל במחיר אשר ישית עליו בעל המחבר ההוספות. ומלבד מעלת עצם הספר, מהראוי ונכון לאוהבי תורה לקנות ספר זה לחזק ידי העוסקים בתקון אזנים לקופה".

בכדי להדפיס את הספר, היה זקוק לסכומי [[כסף (מתכת)|כסף]] גדולים, ומי שבא לעזרו, הוא אבי מחותנו הרב אברהם ליב קאניעווסקי מהעיר קולומאיא, אשר נדב סכום גדול, וכך יצא הספר לאור בפעם הראשונה.

===סידור תורה אור===
{{ערך מורחב|סידור תורה אור}}

סידור 'תורה אור', בהוצאה מחודשת. בשנותיו האחרונות, סידר מחדש את הסידור בנוסח חב"ד, אשר הודפס לראשונה בחיי [[אדמו"ר הזקן]] בשנת תקס"ג, וקראו בשם "תורה אור". במהדורות הבאות הדפיסו בחלקם מתוך רשימות שונות, וכך נכנסו בו טעויות רבות. לאחר מכן הדפיסוהו פעמיים בקאפוסט, ואז תוקנו שגיאות רבות אבל לא כולן.

בהדפסות הבאות, חלק מהמדפיסים הדפיסוהו מהדפוס הראשון עם כל הטעויות שבו וחלקם מהוצאת קאפוסט המתוקנת, וכך נפלו טעויות ושגיאות לרוב וקשה היה לקבוע מה נכון ומה טעות המדפיסים. הרב לאוואוט, שם סוף לטעויות. הוא יגע במשך כמה שנים, עד אשר הצליח להסיר את כל השגיאות והטעויות, ולכך הוסיף: "תורה אור" - ציון מראי מקומות בתנ"ך וחז"ל לקטעי התפילה, ו"שערי תפילה" - ציון מקורות, לשינויי הנוסח שקבע רבנו הזקן בסידורו.

עוד טרם הדפיסו, כבר ביקשו [[אדמו"ר הרש"ב]] לקבלו. באגרת מג' טבת תרמ"ו כותב לו: "בטח יוצא בקרוב מבית הדפוס, בקשתי לשולחו לי בלי איחור".

בשנת תרמ"ז, שלוש שנים לפני פטירתו החל במלאכת הדפוס, וכל 'קונטרס' [הספר מודפס בדפים ענקיים ובכל דף עמודים רבים, הנחתכים ומקופלים וכל דף לאחר קיפולו נקרא גם בימינו: 'קונטרס'] אשר הודפס בבית הדפוס ב[[וילנא]] נשלח אל הרב לאוואוט בניקולייב, להגהה סופית, וכך יצא [[סידור תורה אור]] חף משגיאות. תוך זמן קצר אזל הספר מהשוק, ומאז הודפס בעוד מהדורות רבות, ובשנת [[תשמ"ז]] נדפס הסידור בהוצאה מהודרת, בהוספת תוספות חשובות ובהן הערות של נכד נכדו - הרבי.

===פסקי פרי מגדים והערות לשולחן ערוך===
הרב לָאוואוּט הותיר חיבור בכתב יד המסכם את הפסקים העולים מפירוש ה[[פרי מגדים]] ל[[שולחן ערוך]], מסודרים לפי סדר א-ב. את הספר כתב בשלוש גירסאות, כל אחת מהן בצורה שונה לחלוטין. בשנת [[תשמ"ה]] הורה [[הרבי]] להדפיס את הספר כמכלול מתוך כתב-יד המחבר, בהוצאת [[קה"ת]]. לספר צורף חיבור נוסף, המכיל הערות בכתב ידו על גליון ספר ה[[שולחן ערוך]] שלו, הנמצא ב[[ספרית אגו"ח]]. ההערות מתייחסות לשולחן ערוך וכל מפרשיו וגם ל[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

==משפחתו==
[[קובץ:הר' מנשה לאוואוט.jpg|שמאל|ממוזער|בנו ר' מנשה לאוואוט, שלישי משמאל, עטור זקן לבן, בתמונה קבוצתית של עסקני המפעל 'סנטרל רליף' להצלת יהודי רוסיא]]
*אשתו (בזיווג ראשון): אסתר בת ליב, נולדה בשנת תקע״ח.
*בתו (מזיווג ראשון): בילא רבקה אשת ר' [[ישראל ליב יאנאווסקי]], סב אמו של [[הרבי]] הרבנית [[חנה]].
*בנו (מזיווג ראשון): אליהו לָאוואוּט. נולד בשנת תרי״ב בראמאנאווקא. בל׳ כסלו תרל״ח נשא את היתומה בת ר׳ גדליהו ושיינדל חאריטאנאוו מניקאלאיעוו שנולדה בשנת תרט״ז (או קיץ תרט״ו).
*אשתו (בזיווג שני): פעסיא האכשטיין
*בנו (מזיווג שני): ר' מנשה לָאוואוּט. היגר למונטריאול בערך בשנת [[תרס"ה]] וייסד שם את ביהכ"נ נוסח האר"י.

*אחותו עלקה היא זקנתו של ר' [[יצחק הורביץ]] - איטשע דער מתמיד

==לקריאה נוספת==
*[[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך]]''', [[קה"ת]], [[תש"נ]]-[[תנש"א]].
*[[שנים ראשונות]] בהוצאת [[קה"ת]] תשפ"א.

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabadlibrarybooks.com/16002 ספרו שער הכולל] באתר [[היברו בוקס]].
*תולדות אברהם (לר' ישראל בארדא) שנדפס בהיכל הבעל שם טוב חוברת מה.
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:לאווט, אברהם}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת הצמח צדק]]
[[קטגוריה:אישים בניקולייב]]