עריכת הדף "אליהו דוד ליסר"

{{קשר חב"די}}
הרב '''אליהו דוד ליסר''' (ליססער; בסביבות [[תקע"ח]] – [[ז' בטבת|ז' טבת]] [[תרנ"ג]]) היה רב ופוסק, מחסידי האדמו"ר ה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|צמח צדק]], ונמנה עם הרבנים הבולטים בדורו. כיהן כרב בכמה עיירות באימפריה הרוסית, ובמשך כעשרים וארבע שנים שימש כרבה של העיר [[נייז'ין|ניעזין]].

== תולדות חיים ==
הרב אליהו דוד נולד בסביבות שנת תקע"ח לאביו רב משה שנמנה על עדת ה"[[מתנגדים]]". בצעירותו נתקרב לחסידות חב"ד. סיפור חסידי ידוע, על משה'קה דנ'ס מ[[אורשה|אורשא]], מיוחס לאביו<ref>ליקוטי רשימות ומעשיות (מספר 44), מובא גם באוצר סיפורי חב"ד כרך יז, עמוד 99-100. </ref>.

בשנת [[תר"ה]], בהיותו כבן עשרים ושבע, התקבל לכהן כרב – ככל הנראה משרתו הרבנית הראשונה – בעיר [[דוברומיסל]]<ref>כך לפי "הצפירה" ראו הערה 4, אולם במפתחות לשו"ת צמח צדק עמ' קסד מצויין: "בכת"י 231 פט, א יש עוד תשובה שכתב [הרב אליהו דוד] מדאבראמיסל אל מהרי"ב [יששכר בער] מ"ץ דליובאוויטש דלקמן, וא"כ הי' זה לפני שנת תר"ב". </ref>. בין השנים [[תר"ח]]–[[תרי"א]] כיהן כרב בעיר סאמוב. לאחר מכן שימש ברבנות בערים נוספות, ובהן מאנאסטירישצינא ווילקומיר.

בשנת [[תרכ"ט]] נתמנה לרבה של העיר ניעזין, משרה שבה החזיק עד לפטירתו, במשך כעשרים וארבע שנים. הרב אליהו דוד בשותפות עם [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"נ]] ייסד ישיבה בעיר.<ref>'המליץ' ד' באייר תרנ"ה (28 באפריל 1895).</ref> 

בשבת [[ה' בטבת]] [[תרנ"ג]], בעת חזרת [[דא"ח]] בפני קהל שומעיו, לקה הרב אליהו דוד במחלה פתאומית. הוא נפטר ביום שני שלאחר מכן, [[ז' בטבת]] [[תרנ"ג]].<ref>צבי אלוטין, "אלון בכות", בעיתון "הצפירה" א' בשבט תרנ"ג (19 בינואר 1893).</ref>

== תשובותיו וכתביו ==
תשובותיו ההלכתיו של הרב אליהו דוד החלו להתפרסם בשנת [[תשמ"ג]] בקובץ [[קובץ יגדיל תורה (ניו יורק)|יגדיל תורה]], שנת שביעית, חוברת ג (נב). עורך הקובץ, הרב [[שלום דובער לוין|שד"ב לוין]], ציין כי התשובות נלקחו מכתב-יד שכונה "בוך בב"י סי' חי' ", שהגיע ל[[ספריית אגודת חסידי חב"ד|ספריית אגו"ח]]<ref>ב[[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] מספר ל (עמ' קעב-קעג) [[עמרם בלוי]] מציין לתשובה מהרב אליהו דוד להרב [[יהודה לייב צירלסון]] מתוך "ארכיון צירלסון", כנראה בספרייה האולמית.</ref> מעיזבונו של הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי|שלמה אהרן קזרנובסקי]].

כתב-היד כולל שלושה כרכים (מס' 1331-1333), ורוב התשובות שבו נכתבו בשנים תר"ח-תרמ"ו, חלקן חתומות בשמו של הרב אליהו דוד וחלקן בשם המהרי"נ מניעז'ין<ref>"אחרי הסתלקות כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, כשהי' אדמו"ר [המהרי"נ] בניעזין, הי' כותב את תשובותיו ע"י הרב אלי' דוד מ"ץ דק' ניעזין. כמה מתשובות אלו נדפסו בקובץ יגדיל תורה גליון נט ע' ריח ואילך. גליון ס ע' רעג ואילך." ספר [[מבית הגנזים (ספר)|מבית הגנזים]] [https://chabadlibrary.org/books/6902270045 כאן]. </ref>, וכן שאלות ותשובות שנשלחו אליהם. הועלתה ההשערה כי כתב-יד זה היה שייך לרב אליהו דוד עצמו.

בחלק מן התשובות משולבים גם מכתבים שנשלחו אליו ולמהרי"נ, ולעיתים השתמרו אשכולות הלכתיים שלמים, הכוללים עשרות תשובות סביב נושא אחד. כל למשל, בחוברת נז נדון מקרה של בחור שטען שקידש בתולה בשוק, ונשתמרו לגביו עשרים ושש תשובות. מתוכן שש תשובות מאת הרב אליהו דוד, ואילו היתר מאת רבנים ודמו"רים בני התקופה, ובהם האדמו"ר [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דוב טברסקי]] מהורניסטייפל, [[שלום דובער שניאורסון (רציצה)|הרש"ב מרציצה]] ור' יששכר בער מ"ץ מסאסניצא. 

בחייו של הצ"צ, מחמת מיעוט הזמן, היה שולח לעיתים שאלות לבנו המהרי"נ, והוא היה כותב את התשובות. נראה כי במקרים מסוימים היה המהרי"נ מוסר את השו"ת לעיון הרב אליהו דוד, כדי שיעבור עליהן ויכתוב את חוות דעתו<ref>מפתחות לשו"ת צמח צדק, עמ' קסד. </ref>. 

== בירור זהותו ==
בעת פרסום תשובותיו ובאזכורים שונים, לא הייתה זהותו של הרב אליהו דוד ברורה. שמו המלא ושיוכו המשפחתי – ליסר – זוהו ופורסמו לראשונה על ידי שמואל סופר, במאמר שהתפרסם בחודש טבת תשפ"ו.

== קישורים חיצוניים ==

* שמואל סופר, "[https://anash.org/solving-the-mystery-of-the-rov-of-niezhin/ '''פתרון תעלומת הרב מניעזין''']", טבת תשפ"ו, באתר [[אנ"ש (אתר)|אנ"ש]] (אנגלית)

== הערות שוליים ==