עריכת הדף "אהרן מסטרשלה"

{{דמות
|שם=רבי אהרן מסטרשלה
|תמונה=
|תיאור=
|תאריך לידה=[[תקכ"ו]]
|תאריך פטירה=[[שמיני עצרת]] [[תקפ"ט]]
|השתייכות=[[חב"ד סטרשלה]]
|תפקידים נוספים=מייסד [[חסידות סטרשלה]]
}}
רבי '''אהרן סג"ל (סגל) הורוביץ''' הלוי (או '''אהרן מסטרשלה'''), (נולד ב[[תקכ"ו]] בערך ונסתלק ב[[שמיני עצרת]] [[תקפ"ט]]) היה מגדולי [[חסיד|חסידיו]] של [[אדמו"ר הזקן]], לאחר [[הסתלקות]]ו פתח חצר נפרדת עקב חילוקי דעות עם [[אדמו"ר האמצעי]] וייסד את [[חסידות סטרשלה]]. 

==תולדות חיים== 
===ילדותו וצעירותו===
רבי אהרן נולד בשנת [[תקכ"ו]] לאביו ר' משה (דור שביעי ל{{ה|של"ה}}{{הערה|[[בית רבי]], עמ' 111-112,אלפסי, החסידות מדור לדור, עמוד 234, }}) באוסבה שב[[רוסיה]] הלבנה, על אביו ר' משה מסופר שעמד בנסיון עד כדי [[מסירות נפש]] ויסורים נוראים, ולכן זכה לברכתו של הרה"ק ר' ליב שרה'ס שיזכה לבן שיאיר את העולם. עוד אמרו עליו, שאמרו גדולי ישראל שבדורו שלא נפגם אצלו צלם האלוקים{{הערה| ראה מ. אינדריטץ, 'באהלי חב"ד' עמ' 172 . בספר 'שבחי הרב' כותב שהרה"ק רבי ישראל מפולוצק העיד לפני הרב המגיד ממזריטש שראה על כפרי אחד, רבי משה הלוי בכפר נאיימיל, את צלם האלוקים בשלמות כאשר ניתן לו (עמ' יג).}}.

בגיל 13 כבר היה בקי בכתבי ה[[אריז"ל]] נוסף על בקיאותו ורוב חכמתו בתורת הנגלה{{הערה|'שבחי הרב', שם.}}. כאשר אדמו"ר הזקן הקים את [[חסידות חב"ד]], התקרב אליו ר' אהרן למרות צעירותו{{הערה|ב'שבחי הרב' כתוב שהיה בן י"ג שנה, לפי 'בית רבי' היה בן י"ז שנה.}}.

אדמו"ר הזקן חבבו וקרבו מאד וגדלו בתוך ביתו כאחד מבניו{{הערה|ב'שבחי הרב' מסופר שאביו ר' משה היה גר בכפר ניימיל ליד אורשע וכשהיה ר"א עדיין בגיל צעיר עבר אדמו"ר הזקן דרך הכפר וראה אותו משחק עם נערים בני גילו בקש שיביאו אותו לבית אביו ובקש להשתדך עמו אך אביו אמר שהוא כבר משודך לאחת מבני משפחתו.}}.

===בצל אדמו"ר הזקן===
מסופר שכאשר נכנס פעם ראשונה ל[[אדמו"ר הזקן]] כתב לו פ"נ בו כתב: {{ציטוטון|כיצד תוכל הנפש השפלה העמלה להתקשר בא"ס עצמותו ומהותו?}}. כשראה זאת האדמו"ר הזקן יצא מהיכל קודשו ואמר שאברך צעיר שאל דבר שזקני החסידים לא שאלו מעולם{{הערה|שמועות וסיפורים ח"ג ע' 224.}}.

בשנת [[תקמ"ג]] עוד היה קשור לאדמו"ר הזקן{{הערה|ראה "ספר אדמו"רים" הוצאת תל אביב של שנת תשכ"א, עמוד 49, "שושלת רבי אהרן מסטרשלה"}} ובשנת [[תקס"א]] קבע את מושבו ב[[ליאדי]] ליד [[אדמו"ר הזקן]], שם דר שמונה שנים{{הערה|[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] בערכו}}. על עזיבתו התבטא רבינו "נעקרו עיני מראשי" {{הערה|שמועות וסיפורים - שם.}}.

למד ב[[חדרים (אדמו"ר הזקן)|חדר א']] אצל אדמו"ר הזקן{{הערה|משמעות מ[[רשימות היומן]] עמוד שנט.}}. 

בשערי ספריו נדפס כי למד אצלו ושמש את אדמו"ר הזקן למעלה משלושים שנה, וכן הוא היה מתייגע על קטע קטן שהיה אומר אדמו"ר הזקן, ודורש במאמריו{{הערה|שם=אהרן מסטרשלה|מסופר ברשימת היומן, עמוד שנ"ט, כי באחת מהפעמים בהם עסקו [[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|חסידי אדמו"ר הזקן]] באחד מ[[מאמר|מאמריו]], החל ר' אהרון לטפס על הקירות מרוב התפעלות! שראה זאת חברו, ר' [[משה וילנקר]], קרא לעברו "רד למטה! מה לך מתפעל כך?...}} במצות [[אדמו"ר הזקן]] אף היה משיב על מכתבים בשמו.

כאשר נאסר [[אדמו"ר הזקן]] אף הסתובב לאסוף כסף לפעול לשחרורו אצל השלטונות. וקיבץ מאה אלף רובל כסף{{הערה|רשימות היומן עמוד שט"ז}}

בעת נשיאותו של [[אדמו"ר הזקן]] הופקד רבי אהרן על ידי [[אדמו"ר הזקן]] להדרכת החסידים המבוגרים, ו[[אדמו"ר האמצעי]] היה מופקד על הדרכת החסידים הצעירים. שכן, רבי אהרן היה מבוגר מ[[אדמו"ר האמצעי]] בכעשר שנים{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15888&st=&pgnum=181&hilite= חלק ד' עמודים 156-7]}}.

במשך תקופה היה ידיד של אדמו"ר האמצעי, ולמד עמו בצוותא פעמים רבות {{הערה|החל מגיל י"ב-י"ג שנה - רשימת היומן ע' קעו.}}. והם היו קוראים אחד לשני כאחים. 

כמו כן ר"א ואדמו"ר האמצעי, היו '[[חוזר|החוזרים הראשונים]]', כמו כן שימשו שניהם יחדיו כ"[[משפיע]]ים" שהדריכו וחינכו את עדת חסידי חב"ד.

בשנותיו האחרונות של [[אדמו"ר הזקן]] החלו חיכוכים בין רבי אהרן לבין רבי [[יהודה לייב מינוביץ']] (אחיו של אדמו"ר הזקן) עקב העובדה שרבי אהרן נהג לחזור דברי חסידות בשילוב הסברים משלו ואילו המהרי"ל זלזל בדרך זו והקפיד לחזור את המאמרים בדיוק רב וללא הסבר{{הערה|רשימות היומן עמוד שס"ז}}, בשלב מסוים הורה לו [[אדמו"ר הזקן]] לעזוב את ליאדי ולא הרשה לו לחזור במשך כשלוש שנים ומאז הגיע רק לעיתים רחוקות ולפרקים קצרים, בתקופה זו התגורר ב[[עיירה]] ארשע. עזיבתו גרמה צער רב לאדמו"ר הזקן, בזמנים הללו החלו להתגלות חילוקי דעות בין רבי אהרן לבין [[אדמו"ר האמצעי]] שגרמו למחלוקת לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן.

===ייסוד חסידות סטרשלה===
{{ערך מורחב|חסידות סטרשלה}}
לפי אחת המסורות קיבל את ברכת [[אדמו"ר הזקן]] בעזיבתו, אולם הפילוג ממש והמחלוקת פרצו אחרי הסתלקות אדמו"ר הזקן. 

לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] התפתחה מחלוקת בינו לבין ממלא מקומו של אדמו"ר הזקן - [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|על תוכן המחלוקת בהרחבה ראו במאמרו של עמרם בלוי בקובץ [[היכל הבעש"ט]] גיליון כ"ד עמ' קמ"ז ואילך.}}. ר' אהרן ראה עצמו כממשיך דרכו וממלא מקומו של [[אדמו"ר הזקן]] ופתח את חצרו ב[[עיירה]] [[סטרשלה]] והחל לנהוג במנהגי [[אדמו"ר|אדמו"רות]]. חלק מהחסידים הלכו אחר אדמו"ר האמצעי אך חלק הלכו גם אחרי רבי אהרן. 

עיקר המחלוקת ניטשה ביניהם ביחס לדרך ב[[עבודת התפילה]] - ר' אהרן היה עובד ה' בעל התפעלות גדולה והתלהבות עצומה שהתבטאה כלפי חוץ בתנועות ו[[תפילה]] בצעקות{{הערה|שם=אהרן מסטרשלה}}. ואילו אצל אדמו"ר האמצעי כלל לא ניכרה ההתפעלות החוצה. ר' אהרון אף ביקר את רבינו האמצעי ע"כ באומרו לו א שווערער ווארט (ביטוי קשה) {{הערה|רשימת היומן ע' שנט. שם אף מובא הביטוי.}}. 

עניין נוסף היה לגבי [[התקשרות]] ל[[אדמו"ר]] שבעוד שהאדמו"ר האמצעי סבר שיש להתקשר לגמרי לאדמו"ר, סבר ר' אהרון שעל החסיד לקבל את תורתו של האדמו"ר ולאו דווקא גם את מרותו.

הרבי מספר כי יש שייחסו התחלת המחלוקת למאורע דלקמן: פעם בליל ר"ה אחרי הד"ח, חזרו המאמר ג"כ בחוץ כי היה האוויר טוב. ישבה חבורת אברכים על קורות וחזרו המאמר, בינתיים התחיל לרדת גשם, ראה שיצא גוי מבניין אחד - היה זה גברילא השומר - ונכנסו לשם והמשיכו החזרה. אח"כ נודע שהיה בית תיפלתם. נעשה מזה רעש וכו'. גם האברכים רצו לאדמו"ר האמצעי (לשאול עצה ותיקון כו'). הוא צחק (מזה), ומזה הייתה התחלת המחלוקת {{הערה|שם ע' שסח.}}.

רבי [[יהודה לייב מינוביץ']] (אחיו של אדמו"ר הזקן), כתב לו מכתב חריף בנגלה שאסור לו להרות. 

בעת כהונתו כאדמו"ר כתב ביאורים ב[[תורת החסידות]] המתאפיינים בסגנון פשוט ובהיר, בעיקר על [[ספר התניא]] לרבינו הזקן, על אף עיסוקם בעיקר בנושאים מופשטים: אמונה ב[[אחדות ה']], [[אהבת ה']] ו[[יראת ה']]. ספרים אלו מבארים את תורת אדמו"ר הזקן, ומבטאים עמקות עצומה ב[[תורת החסידות]] בכלל ושל [[אדמו"ר הזקן]] בפרט.

כשאדמו"ר האמצעי נאסר, נאסר גם הוא. ומספרים שבנו הנגיד ר' מיכאל דוד מויטבסק שכשאסרו את אדמו"ר האמצעי, פגש באיסר המוסר והוכיח אותו על זה, נתכעס איסר ואמר לו לכן אלשין גם על אביך וקיים את הבטחתו. עוד מסופר {{הערה|בית רבי.}} כי חשבו המלשינים שעקב המחלוקת שבינהם יצליחו להביא את הצדדים להפליל אלו את אלו אך כמובן בלא הצלחה.

אחד מגדולי החסידים אז התבטא כי ר' אהרן הוא צדיק וקדוש, אך לא רבי...

לאחר פטירתו של ר' אהרן עלה בנו רבי חיים רפאל כממשיכו לנשיאות, אולם לאחר שלא האריך ימים על ממלכתו חזרו רוב חסידיו לחסידות חב"ד, מיעוטם המשיכו ללמוד את תורתו של רבי אהרן וללכת בדרכיו ללא רבי ומנהיג.{{הערה|'בית רבי' חלק א' פרק כ"ו.}} ויש אשר הלכו לחסידות קוידינוב ווילעדניק.

ידוע שאמירת החסידות של ר' אהרון הייתה בהתלהבות רבה ומשכה מאד את השומעים. בשל כך, החליטו חסידי אדמו"ר האמצעי שלא לשמוע ממנו חסידות. אולם קרה פעם ששניים מחסידי אדמו"ר האמצעי הוזמנו לחתונת קרובי משפחה שהיו קשורים משפחתית אל ר' אהרן. שניהם ניסו לדחות את ההזמנה בהתחמקויות שונות מחשש שמא יבוא ר' אהרן ויאמר דברי חסידות, בסופו של דבר החליטו הם שכן להשתתף בחתונה אך סיכמו ביניהם דבשעה שיתחיל ר' אהרן באמירת דא"ח יאחזו הם במטפחת, וברגע שאחד מהם ירגיש שהוא "נמשך" אל ר' אהרן ימשוך הוא במטפחת וזה יהיה סימן לשני לשמור עליו ולהחזירו למקומו הקודם, וכך היה. ושניהם באו לחתונה והקשיבו לאמירת דא"ח שאמר ר' אהרן. שניהם הרגישו את משיכתם אליו ושנים משכו במטפחת, זה מושך לכאן וזה לכאן, עד אשר נקרעה המטפחת ושני חסידים אלו נעשו לחסידיו.

כשסיפרו על כך לאדמו"ר האמצעי ששניים מחסידיו וביניהם העשיר בעל העסקים עברו לחצרו של ר' אהרון, אמר הרבי: ומה בכך? יהיה אצלי קבצן אחד פחות.

ואכן עשיר זה נעשה כעבור זמן לעני וקבצן, וכמו כן ילדיו ונכדיו, כולם - עניים ואביונים.

ר' פולע' קאהן שכתב סיפור זה בספרו שמועות וסיפורים {{הערה|ח"א ע' 48.}}, הוסיף בסוגריים: אחד מנכדיו הריהו רבה של רמת גן - ר' [[שלמה זלקינד לנדרס]]. הוא סיפר לי סיפור זה כמה פעמים, ואמר שיש לו תרעומות על אדמו"ר האמצעי אשר הפכם לקבצנים.

====מתלמדיו המפורסמים====
*רבי [[יחזקאל מדרויא]]
*רבי [[אברהם שיינעס]] - חתן אדמו"ר הזקן
*רבי [[משה וילנקר]]
*רבי [[זאב וילנקר]]
*רבי [[יעקב קדנר]]
*רבי [[מנחם נחום מפלאצק]] שכותב בהסכמתו לספר 'עבודת הלוי' 'שנאבקתי בעפר רגליו שנים הרבה'{{הערה|לאחר הסתלקות נסעו לווילעדניק ראה המבוא להר י. מונדשיין לספר 'שארית ישראל'.}}.

==אצל רבותינו נשאינו==
{{להשלים}}
אף שסלל לעצמו דרך שלא תחת [[אדמו"ר האמצעי]], רבותינו נשאינו הזכירו אותו לעיתים.

אדמו"ר הצמח צדק אמר עליו {{ציטוטון|אצלו היה התפעלות אלקי וגם הלא הוא היה לו מסירות נפש רב על רבינו}}{{הערה|בית רבי בערכו בהערה ד}}.

בספר "[[המלך במסיבו]]" {{הערה|ח"א ע' קנא.}} מובאים דבריו של הרבי אודות הדפסת ספריו של ר' אהרון וז"ל: אם היו לי חסידים ברי-סמכא שאוכל לסמוך עליהם הייתי מדפיס. למרות שרי"כ טוען שאין מעות - מ"מ למטרה זו הייתי משיג מעות ומו"ל.

[[אדמו"ר הזקן]] התבטא פעם על ר' אהרון במילים "פי שניים ברוחי.. יקר לי כבן" {{הערה|אג"ק אדה"ז אגרת קסז.}}. וכן התבטא עליו בכינוי "קדוש עליון". הרבי הצ"צ התבטא עליו "זיין שכל איז שכל אלוקי" (השכל שלו הוא שכל [[אלוקי]]) {{הערה|לקוטי סיפורי התוועדויות - הרב מנחם זאב הלוי גרינגלאס - ע' 383.}}.
פעם שלחו אדה"ז לתווך בין החסידים למתנגדים מתונים שחקרו באמת את האמת. הם שאלו את ר' אהרון: מהו חסיד? ענה להם ר' אהרון: חסיד הוא מי שתוכו יקוד אש כי יש לו צמאון לאלוקות, ואלוקות נמשלה לאש, ככתוב כי ה' אלקיך אש אכלה הוא, ומבחוץ הוא במתינות, זהו מהותו ותוכו של חסיד {{הערה|ספר התולדות - רבינו הזקן - ח"ד ע' 1113.}}.

הרבי חיבב את תורתו בכמה ענינים, ולדוגמה הביטוי שנמצא בלשון הרבי שהכח האלקי "לא סר לרגע" מקורו בכתביו{{הערה|ראה [[מדייק במאמר]] תשט"ז הערה 98.}} ואף התבטא כמה פעמים שצריך להדפיס את ספריו. בהתוועדות שבת-קודש פרשת אחרי תש"ל (שיחות-קודש תש"ל כרך ב' עמ' 113) דיבר הרבי על עניין הצדקה, בין הדברים אמר שבנושא ה'מעמד' ישנו מיעוט איגרות של רבותינו נשיאינו, איגרות שכתב אדמו"ר הזקן אודות המעמדות עבור רבותינו שבארץ-הקודש ומהם שנדפסו וגם ישנן שלא נדפסו; איגרות של כ"ק מו"ח אדמו"ר [[אדמו"ר הריי"צ|מהוריי"צ]]. אמנם, ציין הרבי, "ישנה איגרת מר' אהר'לע סטראשעלער, המבאר את עניין המעמד".{{הערה|דברי הרבי מכוונים ככל הנראה למכתבו של הרה"ק ר' אהרן הנדפס בספרו 'עבודת הלוי' (חלק הליקוטים יג, ג), שם מבואר רוב הטוב ונועם הוי' הנמשכים על ידי הנתינה [ונעתק משם בספר '[[מגדל עוז]]' (כפ"ח תש"מ) עמ' שכט – שלא].}}

==משפחתו==
*בנו ממלא מקומו רבי חיים רפאל
*בנו הנגיד ר' מיכאל דוד מויטבסק שנשא לאשתו את רבקה בת הגביר ר' חיים דימשיץ מוויטעבסק
*חתנו ר' אריה ליב מלעפלע
*חתנו ר' אלכסנדר סנדר פרומקין אבי משפחת פרומקין הירושלמית שעלה לארץ ישראל{{הערה|לאחר פטירת אשתו של ר' סנדר בת ר' אהרן, נשא ר' סנדר אשה אחרת ממנה נולד לו בנו [[ישראל דב פרומקין]]}}. נכדו ר' נחמן יצחק יעקבסון משקלוב הוציא לאור את ספרו עבודת הלוי.

==מצבתו==
[[קובץ:ציון הסטרשלה.jpg|שמאל|ממוזער|מצבתו של רבי אהרן]]
ב[[חודש טבת]] [[תשע"א]] נתגלה שמקום קבורתו הוא בכפר "סטראשעלע", וזאת על פי עדות זקני הכפר "שבמקום זה קבור רב גדול שהיו באים הרבה להתפלל אצלו" על פי הדברים האלו הוקמה על ציונו מצבה חדשה{{הערה|שמעון גווירץ [http://zadikim.org/44166.html רבי אהרן הלוי הורוויץ מסטרשלה], אתר באהלי צדיקים, ט"ו טבת ה'תשע"א}}.

==ספריו==
[[קובץ:CIMG6070.JPG|ממוזער|דף השער של ספר [[שערי היחוד והאמונה]]]]
* '''[[שערי היחוד והאמונה]]''' - ביאור על [[ספר התניא#חלקיו|שער היחוד והאמונה]] [[שקלוב]] [[תק"פ]]{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/21329 קישור לספר]}}.
* '''[https://www.hebrewbooks.org/21073 שערי העבודה]''' - ביאור על [[ספר התניא]].
* '''[[עבודת הלוי]]''' - פרשיות השבוע, על ההפטרות, על המועדים, אגרות וליקוטים שונים, גם מאמרים שנאמרו על ידו בהזדמנויות שונות, וכן מאמרי אדמו"ר הזקן כפי שנרשמו על ידו, נדפס אחרי הסתלקותו על ידי נכדיו ותלמידיו, ונכתבו על ידי תלמידיו. לבוב, [[תר"ב]]-[[תרכ"ו]]. 
* '''[[הגדה של פסח - סוד קדושים|הגדה של פסח עם פירוש סוד קדושים]]''', עם פירושים המלוקטים מתורת אדמו"ר הזקן ומתורת ר' אהרן, קניגסברג (ייתכן שנדפס בוורשה), [[תרכ"ו]].
* [https://www.hebrewbooks.org/21815= שער התפילה] - מבאר את עניין התפילה. 
* '''ביאור על מגילת רות''', בתוך ספר 'בד קודש' ורשה [[תרל"א]].
* '''ביאור על אגרת הקודש של רבנו הזקן "'איהו וחיוהי חד"''', הובא בסוף חלק ג' לספר 'עבודת הלוי' דף מ"ד עמ' א'.
במשך שנים, לא נדפסו ספריו מעבר למהדורותיהם הראשונות או בסמוך לכך, והפכו לנדירים. בשנות המ"מים, הודפסו והופצו ספריו במהדורות נוספות, על ידי רבי אברהם משה קרויס מחסידי [[תולדות אהרן]].

ובשנת '''תשפ"ג-ה''' נדפסה מחדש ספרי '''[[שערי היחוד והאמונה|׳שערי היחוד והאמונה׳ ו׳שערי עבודה׳]]''' מהדורה חדשה, וכן נדפסה מחדש [[הגדה של פסח - סוד קדושים]] מהדורה חדשה עם הרבה הוספות בשם ׳הגדה של פסח סוד קדושים החדש׳, ע"י '''מכון שערי ההשתלשלות.'''

במספר הזדמנויות{{הערה|'[[המלך במסיבו]]' כרך א' עמ' קנב}} בסעודות החג בבית [[אדמו"ר הריי"צ]], העיר ה[[רש"ג]] בפני הרבי כי ספרי ר' אהרן לא הודפסו זמן רב ואזלו מן השוק, הרבי הגיב על כך ואמר:'''"אילו היו לי חסידים ברי-סמכא שאפשר לסמוך עליהם – הייתי מדפיסם!"''' והמשיך:'''"למרות שיש מי שטוען שאין כסף – למטרה כזו הייתי משיג כסף ומוציאם-לאור!"'''. ובהזדמנות נוספת{{הערה|שם עמ' ריא}} העיר ה[[רש"ג]] כי כתבי ר' אהרן הולכים לאיבוד, והרבי הוסיף כי דרושיו על פרשיות השבוע אינם מסודרות, ומן הראוי לעורכם לפני הבאתם לדפוס, ואמר:'''"באמת מן הראוי היה להוציאם-לאור, אם חסידים יקחו על עצמם את האחריות!"'''.

==ניגוניו==
*[[ניגון הגדול לר' אהרן מסטרשלע]].
*[[ניגון מיוחס לר' אהרן מסטרשלע]].

==ראו גם==
* [[אדמו"ר הזקן]]
* [[אדמו"ר האמצעי]]
* [[חסידות סטרשלה]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|חב"דציטוט=אהרן מסטרשלה}}
*{{HebrewBooks|רבי אהרן מסטרשלה|שער התפילה|21815}}
*"[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8035&CategoryID=1547 הרה"ק ר' אהרן מסטראַשעלע]" - מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]].
* ספר '''שערי ההשתלשלות'''. ספר '''שערי עבודת היחוד'''.

{{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות סטרשלה]]|שנה=[[תקכ"ו]] - [[כ"ב תשרי]] [[תקפ"ט]]|הבא=האדמו"ר רבי [[חיים רפאל מסטרשלה]]}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:אדמו"רים]]
[[קטגוריה:חסידות סטרשלה]]
[[קטגוריה:משפחת הורביץ (1)]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תקכ"ו]]