עריכת הדף "רבי יוחנן"

'''רבי יוחנן''' היה מראשוני ה[[אמוראים]], ומוזכר בגמרא תמיד יחד עם גיסו ועמיתו ריש לקיש, אותו החזיר בתשובה. הם היו לומדים יחד ומתפלפלים יחד, וכאשר נפטר ריש לקיש הוא יצא מדעתו מרוב צער על שריש לקיש נפטר. כאשר יש מחלוקת בין שניהם, ההלכה נפסקת תמיד כרבי יוחנן.

== בתורת החסידות ==

בגמרא{{ברכות כא, א.}} מובא כי אמר רבי יוחנן: אמר ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו":
מקשה [[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[[תורת מנחם]] [[שנת תש"כ]] חלק ראשון שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי}}: כיון ש[[תפילה]] היא מדרבנן, א"כ, מה מתברך רבי יוחנן הלואי שיתפלל אדם כל ה[[יום]] כולו – הלא מוטב שכל היום כולו יעסוק בתורה ויקיים מצות [[תלמוד תורה]], ובכל רגע ירכוש עוד הפעם "ש"י עולמות"! 

וביותר תמוה – שזהו מאמרו של רבי יוחנן שעליו אמרו שלא היתה לו שייכות לעולם, כי אם לתורה בלבד, כמסופר בגמרא{{הערת שוליים|ב"ק קיז, סע"א (ובפרש"י).}}ש"מסרחי גביני' (גבות עיניו גדולים ומכסין עיניו) אמר להו דלו לי עיני ואחזיי'", והיינו, שהיה צריך סגולה ועצה מיוחדת כדי שיוכל לראות עניני העולם. ועפ"ז מבארים המפרשים{{הערת שוליים|פי' הרי"ף בעין יעקב – ברכות כ, א.}} מה שמצינו בגמרא אודות רב גידל ורבי יוחנן שהיו רגילים לישב "בשערי טבילה", שרב גידל, "אמרו לי' רבנן לא מסתפי מר מיצר הרע", ואילו לרבי יוחנן לא אמרו זאת "משום שאמרו דרבי יוחנן היו שערות גבות עיניו שוכבות ואם כן לא היה יכול להסתכל בנשים", ואף על פי כן אומר רבי יוחנן הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו, למרות שהחיוב להתפלל ג' פעמים ביום הוא לכל הדעות רק מדרבנן.

ומסביר הרבי, שכיון שהתפלה היא בבחינת "מאורות" על כללות ענין התורה ומצוות, הרי מובן, שמי שמצד עצמו אינו רואה את העולם{{הערת שוליים|אא"כ ע"י תחבולה מיוחדת.}}, אזי התשוקה שלו היא – "שיתפלל אדם כל היום כולו", היינו, שיהיה מונח במשך כל היום כולו ב"תפלה", קישור והתחברות עם הקב"ה, מבלי שיהי' לו עסק עם עניני העולם, ועל ידי זה יומשך ענין ה"מאורות" בעניני התורה ומצוותי' שבמשך כל היום כולו, כיון שזוהי הפנימיות של התורה ומצוותיה, שלכן צריכה להיות התפלה אפילו לפני לימוד התורה, כפי שהיתה בקשתו של אבא בנימין{{הערת שוליים|ברכות ה, ב.}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אמוראים]]