עריכת הדף "טיוטה:אגדות החורבן"

{{חשיבות|י"א אלול}}
{{לאחד|אגדות החורבן|מסכת גיטין}}
{{שכתוב|כתוב בלשון קצרה ולא ברורה}}
'''אגדות החורבן''' הן שלושה סיפורים שאמר רבי יוחנן בעניין חורבן בית המקדש השני, חורבן ביתר וחורבן הר המלך.

אגדות אלה נכנסו לגמרא בגיטין, פרק ה' (הניזקין), דף נ"ה עמוד ב'.

נהוג ללומדן בתשעה באב <ref>אאמו"ר [הרש"ב] '''היה לומד בכל שנה ושנה בתשעה באב''' "איכה-רבה" '''וסוגית רב יוחנן שבפרק "הניזקין".''' בבוקר, אחר הקינות - שהיה אומרם כולם - היה אומר "איכה". היה עולה לתורה ולמפטיר, ולפעמים הן בשחרית הן במנחה.

(היום יום, ט באב).</ref>.

=== החלק הראשון - אקמצא ובר קמצא חרב ירושלים ===
הסיפור הראשון מתייחס לחורבן בית המקדש השני.

==== הסעודה ====
בר קמצא הוזמן בטעות לסעודה (במקום קמצא), מארגן הסעודה סילק את בר קמצא מהאירוע, בר קמצא נעלב והלך למלך<ref>בגמרא מבואר שבר קמצא לא נעלב מארגן הסעודה שביישו אלא רגז על החכמים שלא מיחו בבעל הסעודה.</ref>.

==== מום בכבש ====
הוא ניסה לגרום למלך להאמין שהיהודים מורדים בו, הם החליטו לשלוח כבש ל[[בית המקדש]]: אם יתקבל - היהודים אינם מורדים בו, ואם לא יתקבל - הוא יצא אליהם במלחמה.

בדרך הטיל בר קמצא בכבש מום והחכמים החלו להתווכח עד שר' זכריה הכריע "לא לקבל".

מכיוון שראה זאת החליט המלך לצאת במלחמה נגד היהודים - המצור על [[בית המקדש השני]].

===== "עוותנותו של רבי זכריה..." =====


על מקרה זה של קבלת הכבש עם המום וכו', אמר ר' יוחנן: 
{{ציטוט|תוכן="ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס החריבה את ביתנו ושרפה את היכלנו והגליתנו מארצנו".}}

=== החלק השני - אשקא דרספק חרוב ביתר ===
{{להשלים}}

=== החלק השלישי - אתרנגולא ואתרנגולתא חריב טור מלכא ===
הסיפור השני מתייחס לחורבן העיר הר המלך.

בעיר זו היו נוהגים שכאשר חתן וכלה מתחתנים מושיבים על ידם תרנגול ותרנגולת<ref>כרמז ל: כמו שהתרנגולים מתרבים כך אתם: "פרו ורבו".</ref>.

יום אחד (של חתונה) עברה על ידם כרכרה של חיילים ולקחו תרנגול, אנשי הר המלך התכעסו ורבו עם חיילים עד שניצחו.

החיילים הלכו אל המלך ואמרו לו: היהודים מורדים בך!, והוא קם ונלחם.

בזמן שהמלך יוצא להרוג את היהודים היה יהודי אחד בשם "בר דרומא"<ref>מחלוקת מדוע נקרא כך:

'''א'''. בגלל שמגיע מהדרום.

'''ב'''. בגלל שמגיע מדרום ירושלים.</ref> שהיה קופץ מרחק של מיל בפסיעה אחת(!), מגיע לשטחם של החיילים, הורג וחוזר.

המלך שפחד מאוד הניח כתרו על הארץ ואמר: רבונו של עולם, בקשה לי אליך אל נא תניח מלכותי בידי אדם שפל (כ-בר דרומא).

ובקשתו נענתה, נכשל פיו של בר דרומא ואמר: הקב"ה מדוע אתה לא עוזר לנו להילחם?!

לאח"כ הלך לבית הכיסא ונכנס נחש לתוך מעיו - ומת.

המלך ששמח כ"כ החליט להפסיק להרוג את היהודים והיהודים שמחו וחגגו.

המלך שראה שהיהודים חוגגים חשב שהם חוגגים על מפלתו ובא עליהם במלחמה שוב.

=== תיאור גודלה של "הר המלך" ===
הר המלך היתה כ"כ גדולה עד שבאזור אחד המשיכו לחגוג ובאזור שני המלך היה הורג.

איזו עיר זו "הר המלך"? - הר המלך היא עיר על יד ירושלים בשליטת ינאי המלך חכמים מתארים את גודלה: בעיר חיו כ360,000,000 איש(!) [600,000 עיירות. כל עיירה 600,000 איש].

=== סוף הסוגייה ===
הגמרא ממשיכה לספר סיפורים על הר המלך, וסיפורים שגרמו לחורבן בית המקדש.

=== רבותינו נשיאנו ואגדות החורבן ===
{{להשלים}}
במהל חודש מנחם אב הרבי כתב לכמה וכמה אנשים בעניינם הפרטי, שמפני שעניין ה"קמצא ובר קמצא..." הרי צריך לנהוג להיפך ובצד השני:
{{ציטוט|תוכן=ב"ה, ז' מנ"א, תשי"ג

ברוקלין.

שלום וברכה!

בנועם קבלתי מכתבו, בו מודיע אשר בנו שי' כבר שב לאיתנו ושוקד בלימודו, ויה"ר מהשי"ת אשר במהרה יודיע ג"כ בשו"ט מהטבת מצב בריאות זוגתו תחי', ובימים האלו אשר סיבתם היא אקמצא ובר קמצא כו' הנה העבודה היא בקצה השני (וע"ד מ"ש הרמב"ם בהלכות דיעות פ"ב - ועוד יותר) היינו אהבת ישראל אהבת חנם, ומדובר מקצת מזה בשיחת ש"ק מברכין סיון אשר בטח ראה אותה, והשי"ת יהפוך ימים אלו לששון ולשמחה ולבשו"ט בגשמיות וברוחניות.

בברכה.|מקור=אגרות קודש, ז', ב'קפט.}}
אדמו"ר האמצעי אומר שכאשר אמר הקב"ה לאדם לא לאכול מעה"ד זה דוקא הגביר את תאותו לאכול כמו אדם ששנאתו כלפי חברו כשיזכירו את אותה השנאה - הרי זה יגביר את שנאתו, את עניין השנאה לומד מ'''קמצא ובר קמצא''':
{{ציטוט|תוכן=וע"כ הנחש ידע סוד עה"ד ולא האדם כו' כי שרש הנחש בעה"ד טו"ר מבחי' הרע שבו במורגש דוקא וכאשר הזהירו ה' לאדם שישמור א"ע מעה"ד כ"כ חרה לו מאד כי הבין והשיג הכוונה בזה כדי שלא יתער' הרע בטוב כלל וכלל וכאשר ירחיקו את הרע כ"כ שלא יהיה לו צד קירוב כלל וכלל אל הטוב בזה יחרה לו ביותר. (כמו עד"מ כאשר ירחיקו ויגרשו את השונא תגבר שנאתו יותר כעובדא דקמצא ובר קמצא)|מקור=תורת חיים, בראשית ח"א, פרשת בראשית, והנחש היה ערום, לג, ב}}

== קישורים חיצוניים ==
[https://drive.google.com/drive/folders/1wqEUYlUxQZ5E2OVmjpKNw5YF76e8lwaQ file:///C:/Users/HOME/Downloads/%D7%A9%D7%A9%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%90%20%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA.pdf]{{רבי דרייב}}. (המאמר של ה[[צמח צדק]] בנוגע להר המלך).

== הערות שוליים ==