עריכת הדף "איסור הבמות"

{{קצרמר}}

'''איסור הבמות''' הינו איסור אשר אוסר להקריב קרבן במזבח<ref>הרחבה לגדר מזבח ראה בערך [[מזבח]].</ref> מחוץ לשטח [[בית המקדש]] בבמה פרטית.

האיסור חל לאחר שהוקם [[בית המקדש]] הקבוע - בירושלים. לפני כן היה איסור זה - מותר!

=== האיסור מהתורה ===
האיסור נכתב בחומש [[דברים]] פרק י"ב פסוקים ה'-ו':<blockquote>"רַק אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרֹשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה. וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם...".</blockquote>

=== שני הבמות ===
שני סוגי הבמות הידועים הם:

* '''במת יחיד''': במה שהוקמה באופן פרטי על ידי אדם יחיד, מחוץ לבית המקדש. הקרבה על במות אלו נאסרה לחלוטין לאחר הקמת המקדש.
* '''במת ציבור''': במה שהייתה מוכרת ושימשה את הקהל כולו, כמו הבמה שהייתה בשילה או בגבעון. גם במות אלו נאסרו לאחר בניין בית המקדש.

=== ההפרה ===
בזמן בית המקדש הראשון מובא שמפני ההרגל נמשכו ההקרבות מחוץ למקדש.

רק בימי המלכים יחזקיהו וישעיהו לא הוקרבו קרבנות מחוץ לבמות.

בנוסף: בכדי להראות לעם ישראל את גדולת ה' ואי צדקות האליל ה"בעלים" נערך 'קרב' ו[[אליהו הנביא]] הקריב מחוץ ל[[בית המקדש]].

=== העניין על פי חסידות ===
הרבי מקשר בין התפילה לתפילה כנגד המקדש לאיסור הבמות: שכמו שנאסרו הבמות ונאסר להקריב מחוץ למקדש, כך גם בימינו - אמנם אין מקדש - אך אין להקריב (להתפלל) אלא בבית המקדש (ובתפילה - לכיוון ירושלים ו[[בית המקדש]]):<blockquote>"קרבנות בגשמיות – הרי פשוט שקשורים עם מקום המשכן והמקדש, שהרי "משהוקם המשכן נאסרו הבמות" (להקריב בהם קרבנות), וכן לאח"ז מש"באו לירושלים" – נאסר להקריב קרבנות בכל מקום אחר, מלבד בביהמ"ק.

ואפילו קרבנות ברוחניות – תפלה, שמותרת בכל מקום (מלבד ב"בקתא", שבה אי-אפשר לכוון כראוי מצד פיזור הנפש, וכיו"ב) – מ"מ, הרי ביהמ"ק נקרא '''תמיד''' "וזה שער השמים", ששם הוא המקום שדרכו עוברות התפלות תמיד, ולכן צריך להתפלל כשפניו לארץ-ישראל, "והתפללו אליך דרך ארצם", ובארץ-ישראל גופא – כשפניו לירושלים, ובירושלים גופא – למקום המקדש."

'''(ש"פ שמיני, ה'תשכ"ב)'''</blockquote>