עריכת הדף "רשות הרבים ורשות היחיד"

'''רשות הרבים ורשות היחיד''' בתורת הקבלה והחסידות רומזות לעניין הריבוי והפירוד - 'רשות הרבים', המתבטא ב[[עולם הזה]], לעומת האחדות האלוקית - 'רשות היחיד', המתבטאת ב[[עולם האצילות]].

==בהלכה==
{{ערך מורחב|מלאכת הוצאה מרשות לרשות}}
אחת מ[[ל"ט מלאכות]] האסורות בשבת היא הוצאה מרשות היחיד לרשות הרבים או להיפך, ונחשבת לאב מלאכה, ועונשה הינו [[סקילה]] - במזיד, וחיוב חטאת בשוגג. לעומת זאת, העברה מאחת מרשויות אלו ל[[כרמלית]] או ממנה אסורה מ[[דרבנן בלבד]], ומ[[מקום פטור]] או אליו - מותרת לכתחילה.

מלאכה זו נלמדת מהכתוב{{הערה|שמות ל"ו, ו}} "וַיְצַו מֹשֶׁה וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַּחֲנֶה לֵאמֹר אִישׁ וְאִשָּׁה אַל יַעֲשׂוּ עוֹד מְלָאכָה לִתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ וַיִּכָּלֵא הָעָם מֵהָבִיא", ממנו לומדת הגמרא{{הערה|מסכת שבת, דף צ"ו, עמוד ב'}} כי אזהרת [[משה]] (שנאמרה בשבת) כוונה גם לטלטול והוצאה בשבת בכלל.

אף שכל ל"ט המלאכות אינן כתובות במפורש בתורה אלא נלמדות מכך שהיו במלאכת ה[[משכן]], מלאכת ההוצאה מיוחדת בלימוד בפני עצמו משום ש'מלאכה גרועה היא' - היינו שאינה מלאכה ממש ושינוי בגוף הדבר, ולכן אלמלא מקור מפורש לא היינו אוסרים אותה{{הערה|תוספות שם}}.

==בפנימיות התורה==
בתורת הקבלה ו[[האריז"ל]]{{הערה|עץ חיים שער יא פ"ז; מבוא שערים שער ה ח"א פ"א}} מוכנה העולם הזה 'רשות היחיד' להיותו מאוחד עם האלוקות והקב"ה בתכלית, ועולם האצילות - 'רשות הרבים', להיותו נפרד מאלוקות.

מסביר הרבי מהר"ש{{הערה|שם=מים רבים|מים רבים וירא תרל"ו, פרק א ופרק ג.}} את הכוונה בזהר{{הערה|ח"א קנח א.}} '''שהעולם הזה''' נקרא "טורי דפרודא" (הרי הפירוד), על פי האר"י{{הערה|ליקוטי הש"ס בתחילת מסכת שבת.}}: שהעולם הזה הגשמי נקרא רשות הרבים - כי לא נרגשת בו האמת האלקית שאין עוד מלבדו ושהקב"ה '''הוא''' המציאות האמיתית היחידה (רשות היחיד) - אלא נרגשת בו רק הישות החומרית של הנבראים כמציאות נפרדת מאלקות (טורא דפרודא). וממילא נראה כאילו ח"ו קיימים דברים רבים מלבר האלקות{{הערה|וראה תניא סוף פרק לג, לקוטי תורה במדבר ד ג.}} ומבאר זאת בעבודת ה', שהטרדה הקיימת בהתעסקות בעניני העולם הזה, החששות והדאגות התמידיות נובעות מכך שבעסקי העולם הזה הגשמיים לא ניכר בגלוי שיש יד מכוונת מלמעלה הדואגת לפרנסתו של כל אחד.

רשות היחיד לעומת זאת, מסמלת מציאות בה נרגשת אך ורק [[אחדות ה'|אחדות הבורא]], ללא ישות חיצונית אחרת, המתבטאת בעולם ה[[אצילות]] - בו אין נבראים, ואפילו מלאכים בבחינת ישות נפרדת מהשי"ת, עד שבו נאמר ש'איהו (הקב"ה) וחיהוי חד, איהו וגרמוהי חד" - גם האורות וגם הכלים המשתלשלים בספירות שבו מאוחדים בתכלית.

==עולם התוהו==
ובאותו עניין{{הערה|שם=מים רבים}} מסביר שם שהרגשת הפירוד מאלוקות שבעולם הזה נובעת משורשו '''שבעולם התוהו''' (עולם הנקודים), ששם מאירים האורות האלוקיים בעוצמה וגילוי כה רב עד שאינם יכולים להתכלל זה עם זה – ולכן נקרא עולם התוהו "רשות הרבים".

ומסביר זאת אביו של הרבי באותיות הקבלה{{הערה|ראה לקוטי לוי יצחק אגרות קודש עמוד ת', לקמן תוכן הדברים בלשון חופשית.}}: רוחבה של רשות הרבים 16 אמות{{הערה|שבת צט א, שו"ע הרב הלכות עירובין סימן שמה הלכה יא. וראה תניא סוף פרק לג, ועיין לעיל סימן מח הערה דרשות היחיד מרומז בשם הוי' יחידו של עולם ורשות הרבים מרמז בשם אלקים.}} מלמד שעניינה הוא עולם התוהו.

כי 16 הוא מספרם של בני קטורה הרומזים לתוהו{{הערה|עץ חיים שער שבירת הכלים פ"ב.}}, הכיצד? '''קטורה''' בגימטריה ש"ך (320), שהם ש"ך ניצוצין דתוהו, והם חמש פעמים די"ן (64) המורה על תהו{{הערה|ובלקוטי לוי"צ אג"ק עמ' שמו: הגימטריה של חמש המילים משם אלוקים השני בתורה עד השלישי "מרחפת על פני המים ויאמר" היא 320, ורומזת לש"ך שהם כללות הדינים דתוהו.}}. ועוד, ש"קטורה" היא מלשון קטרת{{הערה|כפי שמפרש רש"י שנקראה על שנאים מעשיה '''כקטורת'''.}} וי"א הסממנים שבה רומזים ל'''י"א''' אלופי עשו{{הערה| בראשית לו פסוקים מ-מג.}} שבתוהו{{הערה|בלקוטי לוי יצחק: ארצו של עשו היא ארץ קדם. '''קדם''' בגימטריה 144 והוא שם ב"ן בריבוע (יו"ד (20), יו"ד ה"ה (30), יו"ד ה"ה ו"ו (42), יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה (52)), וכל ריבוע הוא מבחינת אחוריים{{הערה|ע"ח שער אנ"ך פרק ג.}} - שמרמז על תהו.}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:מושגים במבט החסידות]]