עריכת הדף "לשכת העצים"

{{להשלים|כל הערך=כן}}
[[קובץ:לשכת העצים.jpg|ממוזער|לשכת העצים]]
'''לשכת העצים'''{{הערה|מדות ב,ה}}, '''דיר העצים'''{{הערה|שקלים ו,א}} או '''לשכת דיר העצים'''{{הערה|יומא טז,א; שם יומא נד,א. זבחים קיג,א}} הייתה אחת מארבע [[לשכות בית המקדש|הלשכות]] שהיו ב[[עזרת נשים (בית המקדש)|עזרת הנשים]] ב[[בית המקדש]]. לשכה זו שימשה כמחסן העצים של [[בית המקדש]]{{הערה|רע"ב שקלים ו, א, ויש חולקים על זה וסוברים שלא החזיקו שם אלא עצים שהיו צריכים לאותו יום – ראה שלטי הגיבורים פרק כ"ה ועזרת כהנים מידות שם.}}. בלשכת העצים היו כהנים בודקים את עצי [[המערכה הגדולה|המערכה]] הראויים לעלות ל[[מזבח העולה|מזבח]], ומסלקים מהם עצים שנמצאו בהם תולעים, שהם פסולים למזבח{{הערה|מידות ב, ה. רמב"ם הלכות בית הבחירה ה, ח, והלכות ביאת מקדש ו, יב. יש אומרים שעצים שנמצאו בהם תולעים היו משתמשים בהם לבישול קדשים ולאפיית מנחות (עזרת כהנים שם).}}. בלשכה זו הורשו [[כהן בעל מום|כהנים בעלי מומים]] לשרת, ויכלו לאכול מן הקרבנות יחד עם אחיהם הכהנים.

==מידות הלשכה וצורתה ==
ללשכה זו לא היה גג – ככל ארבעת הלשכות שהיו בפינות עזרת הנשים, שכן נאמר בנביא: "ויוציאני אל החצר החיצונה, ויעבירני אל ארבעת מקצועי החצר... בארבעת מקצועות החצר חצרות קטורות"{{הערה|יחזקאל מו, כא-כב, הובא במשנה מידות שם.}}, ואין 'קטורות' אלא שאינן מקורות{{הערה|משנה שם.}}. וכן הם עתידים להיות לעתיד לבוא{{הערה|משנה מידות שם; רמב"ם שם ה, ז.}}. מידותיה של לשכה זו, ארבעים אמה על ארבעים אמה{{הערה|פשטות לשון המשנה והרמב"ם שם; תפארת ישראל אות מא.}}. ויש אומרים שאורכה היה ארבעים אמה ממזרח למערב, ורוחבה – שלושים אמה מצפון לדרום, זאת, על פי האמור בנביא: "בארבעת מקצועות החצר חצרות קטורות ארבעים אורך ושלשים רוחב – מדה אחת לארבעתם"{{הערה|יחזקאל שם פסוק כב. כך כתבו כמה פרשנים: רד"ק שם; פירוש הר"מ קזיס על מידות שם; שלטי הגיבורים פרק ג ופרק כה; עזרת כהנים מידות שם ד"ה של ארבעים ארבעים אמה. הר"ש במידות שם הסתפק, והביאו התוספות יום טוב.}}.

== מקום גניזת הארון ==
לפי המתואר במשנה, אנשי [[בית המקדש השני|בית שני]] היו משתחווים כנגד דיר העצים, ששם נגנז [[ארון הברית|הארון]], וכלשון המשנה: "של בית רבן גמליאל ושל בית רבי חנניה סגן הכהנים – היו משתחווים... כנגד דיר העצים, שכן, מסורת בידם מאבותיהם ששם הארון נגנז"{{הערה|שקלים ו, א. נראה שרק משפחות מיוחדות אלו השתחוו במקום זה, שכן לא רצו לפרסם ברבים את מקום גניזת הארון. מאידך רצו לשמר את זיכרון המקום הזה, ולכן משפחות אלו, שהיו מנהיגי ישראל בדורם, הקפידו להשתחוות שם.}}. עוד מצינו שאמרו חכמים בעניין גניזת הארון: "ארון בלשכת דיר העצים היה גנוז{{הערה|הרמב"ם לכאורה סובר כדעת ר' יהודה בן לקיש לקמן שהארון נגנז במקומו בקדש הקדשים. כך הוא כותב בהלכות בית הבחירה ד, א: "אבן הייתה בקדש הקדשים במערבו שעליה היה הארון מונח... ובעת שבנה שלמה את הבית וידע שסופו ליחרב, בנה בו מקום לגנוז בו הארון למטה במטמוניות עמוקות ועקלקלות. ויאשיהו המלך ציווה, וגנזו במקום שבנה שלמה". ונראה מדברי הרמב"ם, שכתב "למטה", שכוונתו לומר: 'למטה' – מתחת לקודש הקדשים. ודבר המסתבר הוא, שהארון ייגנז במטמוניות קדש הקדשים, כדי שהכהן הגדול המקטיר ביום כיפור כנגד הארון, יהיה לפניו הארון גנוז שם במטמוניות. וצריך לומר, שאין סתירה בין הדברים; הארון אכן נגנז במקומו בתחתית קדש הקדשים – כדברי הרמב"ם, אך פתח הגניזה היה בלשכת דיר העצים, ולכן השתחוו שם. ואכן, כך היא לשון הגמרא: מעשה בכהן אחד שהיה מתעסק, וראה רצפה משונה מחברותיה", והכוונה למרצפת מיוחדת שהייתה הפתח למקום גניזת הארון.}}... מעשה בכהן אחד שהיה מתעסק, וראה רצפה משונה מחברותיה, ובא והודיע את חבירו, ולא הספיק לגמור את הדבר עד שיצתה נשמתו, וידעו בייחוד ששם ארון גנוז... אמר רבי חלבו: מתעסק בקרדומו היה. תנא דבי רבי ישמעאל: שני כהנים בעלי מומין היו מתליעין בעצים, ונשמטה קרדומו של אחד מהם ונפלה שם – ויצתה אש ואכלתו"{{הערה|יומא נד, א.}}.

זו דעת חכמים, אולם לפי [[רבי אליעזר בן הורקנוס|ר' אליעזר]]{{הערה|יומא נג, ב.}} הארון גלה לבבל, ולפי ר' יהודה בן לקיש הארון נגנז במקומו בקדש הקדשים.

== בבית השלישי ==
{{להשלים}}

{{בית המקדש}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בית המקדש]]