עריכת הדף "חסידות ויז'ניץ"

{{מפנה|האדמו"ר מויז'ניץ|הגר (פירושונים)}}
[[קובץ:צמח צדיק.JPG|שמאל|ממוזער|200px|איור המיוחס ל'צמח צדיק' מויז'ניץ]]
'''שושלת ויז'ניץ''' היא ענף של חסידות קוסוב, שמייסדה היה רבי '''מנחם מנדל מקוסוב'''.

==תולדות החסידות==
[[קובץ:ויזניץ 3.JPG|שמאל|ממוזער|200px|ה"אהבת ישראל" מויז'ניץ (במרכז)]]
האדמו"ר הראשון בשושלת קוסוב-ויז'ניץ הוא רבי [[מנחם מנדל מקוסוב]], כונה בעל ה"אהבת שלום" והיה בנו של תלמיד ה[[בעש"ט]] ר' יעקב קאפיל{{הערה|המכונה השויתי'ניק, על הזכרתו את הפסוק "שויתי ה' לנגדי תמיד" בכל עת ובכל זמן}}. ה"אהבת שלום" היה תלמידם של רבי משה לייב מסאסוב, רבי [[זאב וולף מצ'רני-אוסטראה]], ורבי צבי הירש המגיד מנדבורנא בעל 'צמח ד' לצבי'. אחרי פטירת רבי מנחם מנדל מקוסוב בשנת [[תקפ"ו]] כיהן כאדמו"ר רבי חיים מקוסוב ה"תורת חיים", ולאחר פטירתו בשנת [[תרי"ד]] כיהן בנו רבי מנחם מנדל מויז'ניץ שהיה חתנו של רבי [[ישראל מרוז'ין]]. הוא הקים את חסידות ויז'ניץ אחרי מות אביו, וכיהן כאדמו"רה עד שנת [[תרמ"ה]].

אחרי רבי מנחם מנדל התמנה לאדמו"ר בנו רבי ברוך הגר מוויז'ניץ בעל '''האמרי ברוך''' . לרבי ברוך היו אחד-עשר בנים, שרובם כיהנו באדמו"רות בערים הסמוכות לוויז'ניץ בבוקובינה ובגליציה: אוטיניה, הורודונקה, שאץ, טשרנוביץ ואחרות. אחרי רבי ברוך מויז'ניץ ([[תרנ"ג]]) ירש את הכהונה רבי ישראל הגר- נפטר ב[[תרצ"ו]]. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] נדד עם חסידיו מויז'ניץ לעיר אורדאה (גרוסוורדיין) ושם הנהיג את חצרו. רבי ישראל נודע בכינויו ה'אהבת ישראל'{{הערה|[http://hebrewbooks.org/35598 ה'אהבת ישראל']}} מויז'ניץ, על שם ספרו.

===התפצלות חסידות ויז'ניץ===

רבי ישראל, בעל ה"אהבת ישראל", הותיר אחריו חמשה בנים:
* בנו הבכור, רבי מנחם מנדל, בעל ה"שארית מנחם", התיישב בוישווה ונהג בה באדמו"רות (עוד בחיי אביו ניהל שם ישיבה שמנתה למעלה מ-500 תלמידים). נפטר ב[[תש"א]]. בשנת [[תש"ס]] הקימו שרידי חסידי ווישווא את מרכז החסידות מחדש בשכונת [[רמות]] בירושלים, ולאדמו"ר מינו את נכדו של האדמו"ר השארית מנחם.
* רבי [[חיים מאיר הגר|חיים מאיר]], ה"אמרי חיים", שהמשיך בהנהגת החצר בגרוסוורדיין עד [[השואה]]. אחרי השואה התיישב בבלגיה, ובשנת [[תש"ז]] עלה ל[[ארץ ישראל]]. רבי חיים מאיר התיישב בתחילה ב[[תל אביב]], אולם מיד החל ליזום את הקמת שיכון ויז'ניץ ב[[בני ברק]], לשם כך הסתובב חודשים רבים בחו"ל לרתום שועים ונגידים לרעיון ולהתרימם להוציא לפועל את חזונו, לאחר כ-3 שנים הסתיימה הבנייה והוא עבר להתגורר בשיכון.
נפטר ב[[תשל"ב]]. 
אחר פטירתו מונה לממלא מקומו בנו האדמו"ר רבי [[משה יהושע הגר]] שהמשיך להנהיג את החסידות משיכון ויז'ניץ ב[[בני ברק]] לצד אחיו רבי מרדכי הגר שהנהיג חצר מקבילה במונסי (מכונה 'ויזניץ מונסי').

בשנת [[תשס"ג]] הופיע ב[[סיום הרמב"ם]] הרב יחיאל מיכל דסקל, ראש ישיבת 'צמח-צדיק' דויז'ניץ ושלוחו של האדמו"ר רבי משה יהושע מויז'ניץ, הזכיר את השיחה בה מבאר [[הרבי]] את העובדה שב[[שמחת תורה]] רוקדים עם התורה במקום ללמוד בה, זאת בכדי להדגיש שהתורה שייכת לכולם וגם מי ששכלו קטן בלימוד התורה, יכול לרקוד בשווה עם הגדול שבגדולים. וזה ענינו של הרבי, המשיך הרב דסקל - שדאג בהשוואה אחת לגדול שבגדולים ולקטן שבקטנים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=148 בסיום הרמב"ם]}}.

בשנת [[תשס"ו]] הופיע במעמד [[סיום הרמב"ם]] הרב יעקב זיידה שלוחו של האדמו"ר רבי משה יהושע מויז'ניץ, ודיין חסידי ויז'ניץ ב[[ויליאמסבורג]], עמד על מה שכתוב "אתם נצבים היום כולכם" שבזכות לימוד [[הרמב"ם]] וסיום הרמב"ם אנחנו עומדים ונצבים וזוכים בדין לכתיבה וחתימה טובה{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2302 בית משיח 527]}}.
* חתנו רבי נפתלי חיים אדלר מדזיקוב בא לרבי כשהוא יושב על כסא הגלגלים. הרבי בירכו בברכת יאריך ימים על ממלכתו בשמחה ובטוב לבב.
* רבי אליעזר מויז'ניץ, ה'דמשק אליעזר'{{הערה|[http://hebrewbooks.org/35372 'הדמשק אליעזר']}}. רבי אליעזר עלה לארץ ב[[תש"ד]] והקים בה את ישיבת ויז'ניץ ב[[תל אביב]]. התלקטו סביבו חסידים רבים, לאחר פטירתו ([[תש"ו]]) עברו חסידיו לאחיו רבי חיים מאיר שעלה [[ארץ הקודש|ארצה]] כמה חודשים לאחר מכן.
* רבי ברוך בעל ה"מקור ברוך", נהג באדמו"רות בעיר רבנותו [[סירט]] ברומניה מפטירת אביו עד השואה. עלה ל[[ארץ ישראל]] ב[[תש"ז]] (1947) והתיישב ב[[חיפה]], שם יזם והקים בעמל רב שיכון חסידי - ויז'ניץ, באמרו עליה שהיא "המזוזה של חיפה". נפטר ב[[תשכ"ד]] (1964).

:לאחר פטירתו ב[[ב' חשון]] [[תשכ"ד]] ירש את מקומו בנו רבי אליעזר הגר ([[תרפ"ה]]-[[תשע"ה]]). בח"י אלול תשל"ה יצא ב"קריאה קדושה" (יחד עם גדולי תורה וחסידות נוספים) לעידוד [[מבצע נש"ק]] בה נכתב (בין השאר) אשר {{ציטוטון|הגיעה אלינו קריאתו הקדושה של האי גברא קדישא, מדברנא דאומתיה ולוחם מלחמות השי"ת, כבוד קדושת אדמו"ר מרן הגאון הקדוש מליובאוויטש שליט"א - להרבות באורה של מצוה, הדלקת נרות ברב שבת קודש ויום טוב גם על ידי בנות ישראל שלפני הנישואין ואף על ידי הילדות שמגיל החינוך, לחנכן למצוותן ולקדושת בית ישראל, כדי להאיר חשכת הגלות ולהמשיך אור קדושה בעולם. ודבר בעתו מה טוב שיתקבל הדבר בקרב כל בנות ישראל לפעול על כל נשי ובנות ישראל לעשות כן להדליק ולברך כנ"ל}}. בט"ז [[חשוון]] [[תנש"א]] בעת מעמד [[חלוקת הדולרים]] עבר אחד מחסידיו וסיפר שזה עתה שהה במחיצת האדמו"ר, בתגובה בירך הרבי את האדמו"ר באומרו {{ציטוטון|שיהיה בשורות טובות ויאריך ימים}}. הלה העניק לרבי ספר מתורת האדמו"ר והרבי קיבלו בתודה באומרו {{ציטוטון|ישר כח גדול}}. אותו אחד שח באוזני הרבי אודות ההרחבה של בית המדרש של החסידות הנמצאת בעיצומה וביקש את ברכתו הק' לכך, הרבי העניק דולר מיוחד באומרו {{ציטוטון|בטח יש שם [[קופת צדקה]], אז תכניסו דולר זה לצדקה שם, וזה יוסיף ברכה בכל הענינים}}.
* רבי שמואל אבא - למדן ותלמיד חכם, ואהב מאוד את ניגוני ונוסח ויז'ניץ אותם נהג לפזם תמיד. היה ידוע חולי, ונפטר עוד בחיי אביו.

למעשה נמשכה שושלת ויז'ניץ בישראל על ידי שני בניו רבי חיים מאיר מויז'ניץ, ורבי ברוך הגר, בעל ה"מקור ברוך", הקים את חצרו ב[[חיפה]] והיה חבר במועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]].

אחר פטירת ה'אמרי חיים' מונו לממלאי מקומו בניו האדמו"ר רבי [[משה יהושע הגר]] בשיכון ויז'ניץ ב[[בני ברק]] והאדמו"ר רבי מרדכי הגר במונסי.

==חסידות ויז'ניץ כיום==
לאחר פטירת רבי משה יהושע (ב[[כ' באדר]] [[תשע"ב]]), הוכתרו שני בניו לאדמו"רים, הרב [[ישראל הגר]] כאדמו"ר של החצר המרכזית. ואחיו הצעיר הרב [[מנחם מענדל הגר]] כאדמו"ר בחצר בחצר שהקים המכונה 'ויז'ניץ מרכז'. 

לאחר פטירתו של רבי מרדכי הגר בכ"ט אדר תשע"ח מונו שבעת בניו ונכדו הגדול לאדמו"רים בארצות הברית וישראל.

[[סערט ויז'ניץ]] - לאחר פטירת ה'חכמת אליעזר' מונה לממלא מקומו בנו רבי [[יעקב הגר]] והוא האדמו"ר הנוכחי מסרט ויז'ניץ המשמש גם כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. כמו כן הוכתר לאדמו"ר בבית שמש חתנו רבי נפתלי ראובן קורנרייך כאדמו"ר וקהילתו נקראת חסידות 'קוסוב ויז'ניץ'.
ב[[סיון]] [[תשפ"ד]] קיבל הרב קורנרייך את הספר [[דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים]] מידי הרב [[אליהו עזגאווי]]{{הערה|בתוך: אבריימקה אייזנשטיין, [https://chabad.info/shishi-info-magazine/1095538/ סטטוס אינפו: כל מה שפספסתם בשבוע חג השבועות בחב"ד] {{אינפו}}}}.

== דרך החסידות ==
מיסודות החסידות: דביקות בצדיקים, [[שמחה]], ו[[שבת קודש]].

כשהזכירו לפני הרבי את דרכה של ויז'ניץ בעבודת ה' מתוך שמחה, התבטא הרבי שהעובדה שוויז'ניץ נמצאת בבני ברק, היא דבר המתבקש, מכיוון שהיא מחדירה וממשיכה את עניין השמחה במקום עם כאלו שהנהגתם בקו של עצבות, בנוסף הזכיר הרבי את דרך [[אהבת ישראל]] שחסידות ויז'ניץ שמה עליה דגש רב{{הערה|תורת מנחם – מנחם ציון כרך ב' עמ' 352,  [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/11/10/119&search=ויז'ניץ תורת מנחם תשי"ד] {{קישור שבור}}}}.

[[קובץ:משה יהושע הגר.jpg|שמאל|ממוזער|200px|האדמו"ר רבי משה יהושע הגר מויז'ניץ]]

== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67568 משלחת רבני חב"ד בניחומים בויז'ניץ] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=51967 רבי אליעזר מסערעט ויז'ניץ בביקור בטנק חבד"י]
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 רבי נפתלי חיים מדזיקוב בביקור אצל הרבי 2:13] (קישור שבור)
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35607&pgnum=34 פטירתו של רבי נפתלי חיים מדזיקוב]

{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]