עריכת הדף "נביאים"

{{פירוש נוסף|נוכחי=חלק הנביאים שבתנ"ך|אחר=תקופת הנביאים|ראו=[[תקופת הנביאים]]}}
'''נביאים''' הוא החלק השני והאמצעי בתנ"ך, ובו שבעה עשרה ספרים.

==ספרי נביאים==
ספרי הנביאים נחלקים בכללות לשלושה חלקים מבחינה תוכנית:

===נביאים ראשונים===
ספרים אלו מכילים בעיקר את קורות עם ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל.
*[[ספר יהושע]] - מתאר את תולדות בני ישראל מיום [[הסתלקות]]ו של [[משה רבינו]], כניסתם לארץ וכיבושה, אשר נעשו על ידי [[יהושע בן נון]] - אשר על שמו נקרא הספר, עד ל[[הסתלקות]]ו. 
*[[ספר שופטים]] - מתאר את המתרחש עם בני [[עם ישראל|ישראל]] בתקופת השופטים - התקופה שאחרי כיבוש ארץ ישראל וחלוקתה, עד ימיו של [[שמואל הנביא]] וראשית המלוכה. הספר נערך בידי שמואל הנביא.
*[[ספר שמואל]] - מתאר את ימי [[עם ישראל]] מימי השופטים, הכתרתו והדחתו של [[שאול המלך]] על ידי [[שמואל הנביא]] בציווי ה', והכתרתו של [[דוד המלך]] למלך על ישראל עולמית לו ולבניו עד עולם. הספר מחולק לשני חלקים, ונערך בידי שמואל הנביא.
*[[ספר מלכים]] - מתאר את תקופת מלכי יהודה וישראל, החל מ[[שלמה]] המלך עד ל[[חורבן בית המקדש הראשון]]. הספר מחולק לשני חלקים, ונערך בידי ירמיהו הנביא.

===נביאים אחרונים===
ספרים אלו מכילים בעיקר לקט נבואות שניבאו הנביאים על שמם הספרים קרואים.
*[[ספר ישעיה]] - 
*[[ספר ירמיה]] - כולל את אזהרות-נבואותיו של [[ירמיה הנביא]] לבני ישראל ודברי מוסר לעוררם לחזור ב[[תשובה]], ערב [[חורבן בית המקדש הראשון]].
*[[ספר יחזקאל]] - מתאר את התנבאויותיו של הקדוש ברוך הוא ליחזקאל, ובין השאר את [[מעשה מרכבה]] ו[[חזון העצמות היבשות]].

=== תרי עשר ===
*[[ספר הושע]] - מתאר את חייו של הנביא [[הושע]].
*[[ספר יואל]] - 
*[[ספר עמוס]] - 
*[[ספר עובדיה]] - 
*[[ספר יונה]] - 
*[[ספר מיכה]] - 
*[[ספר נחום]] - 
*[[ספר חבקוק]] - 
*[[ספר צפניה]] - 
*[[ספר חגי]] - 
*[[ספר זכריה]] - 
*[[ספר מלאכי]] -

==בהלכה==
ב[[שולחן ערוך המחבר|שולחן ערוך]] יורה דעה{{הערה|סי' רפב סי"ז}} נפסק{{הערה|מברייתא מגילה כז, א}}: "ומניחים חומשים על-גבי נביאים וכתובים, אבל אין מניחים נביאים וכתובים על גבי חומשים". ה[[רמ"א]] מוסיף ע"כ: "אבל כתובים על-גבי נביאים או איפכא, שרי". ה[[ש"ך]] מציין{{הערה|ס"ק יד}} שמקורו מדברי ה[[ר"ן]]{{הערה| בדפי הרי"ף ח, ב ד"ה מניחין}} ו[[התוספות]]{{הערה|בבא בתרא יג, ב ד"ה רבי יהודה. אם כי משיטה מקובצת מגילה כו, ב מובא שסוברים שיש חילוק בין נביאים לכתובים}}.

ה[[מגן אברהם]] מבאר{{הערה|באו"ח סי' כח ס"ק ד}}, שאף שאין אותה קדושה לכולם{{הערה|כמו שהביא בסי' קנג ס"ק ב מדברי הר"ן, שדברי הנביאים נקראים "דברי קבלה" שקיבלו מפי הגבורה על ידי נבואה, וכתובים מיקרי "דברי קדושה" הואיל ונאמרו ברוח הקודש. וכן ברור בשו"ת הר"י מגאש}}, לא הקפידו בכך אלא בתורה שקדושתה חמורה יותר. אך ב[[רמ"א]] בסעיף אחר{{הערה|שם ס"א (וציינו שכבר כתב כן בתוס' רבי יהודה החסיד לברכות כה, ב). ובערוך השלחן (שם סכ"ב) ובס' צדקה ומשפט (תש"ס) פט"ז ס"ל הבינו, שזה נוגע גם לדין שלנו}} כתוב, שחומש שעשוי בכריכה כפי שנהוג שווה קדושתו לספרי נביאים, אך יש להיזהר בכך.

==לעתיד לבוא==
[[הרמב"ם]] כותב{{הערה|הלכות מגילה וחנוכה ב יח.}} שכל ספרי הנביאים וכל ה[[כתובים]] עתידים ליבטל ל[[ימות המשיח]] (חוץ מ[[מגילת אסתר]]).

{{תנך}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תנ"ך]]