עריכת הדף "ראשונים"

'''הראשונים''' הם חכמי התלמוד שהיו אחרי תקופת ה[[גאונים]].

ראשוני הראשונים היו הרי"ף, תלמידו הר"י מיגש, ה[[רמב"ם]], [[רש"י]], ועוד.
== בדרגת נבואה ==

איתא ב[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]]<REF> שבת ספ"ו.</REF> על הפסוק "כעת יאמר ליעקב וגו'", שבלעם אמרו בחצי ימיו של עולם.

[[הרמב"ם]] כותב בא' מאגרותיו – אגרת תימן<REF>פ"ג (קרוב לסופו).</REF> – שבלעם אמר זאת בשנת ב' אלפים תפ"ח, וזהו אמרו "כעת", שלאחרי משך זמן כזה, לאחרי שיעברו מספר שנים כזה, דהיינו בשנת ד' אלפים תתקע"ו<REF>כן הוא בשלשלת הקבלה (אף שאינו מתאים לחשבונו שם) ובקובץ תשובות הרמב"ם (ליפסיא, תרי"ט). אבל בסדר הדורות (ד"א תתקע"ב) מגי' – בשה"ק – שצ"ל תתקע"ב. וכן הוא גם בפי' של ר' יהודה אברצלוני על ספר יצירה (פ"ד (ע' 239)) וקה"ע בירושלמי שם – תתקע"ב. וי"א אשר בכתב יד אגרת זו נמצא תתק"ע. וצע"ג הגהת הסה"ד, וכן, בכלל, דעת המסופקים בגירסא הנכונה באגרת הרמב"ם, בה בשעה דמוכחי קראי דנבואת בלעם היתה בשנת הארבעים – (ולא ל"ח) – ליציאת מצרים, ז.א. בשנת ב' אלפים תפ"ח, ועל פי זה, "כעת" – הוא ד' אלפים תתקע"ו. ובמקום הכתוב אחרת עכצ"ל שהוא טעות המעתיק.</REF> – תחזור הנבואה בישראל.

[[הרבי]] הסביר, כי בסביבות זמן הנ"ל היוצא בשנת ד' אלפים תתקע"ו,  היו רבי שמואל החסיד, ובנו רבי יהודה החסיד, עליו נאמר<REF> ראה תורת מנחם – התוועדויות חי"ג ע' 138. וש"נ.</REF> שאילו הי' בימי האמוראים הי' אמורא, אילו הי' בימי התנאים הי' תנא, ואילו הי' בימי הנביאים הי' נביא.<REF> תורת מנחם יז, שנת תשט"ז חלק שלישי, שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב"ם, עיי"ש.</REF>, ר' אלעזר בעל הרוקח{{הערת שוליים|כידוע מהרוקח ור"י חסיד וסייעתם שהיו אנשי מופת מאד (כ"ק אדמו"ר הצ"צ מצות עדות פ"ח – ספר החקירה סה, סע"א).}} וכן היה הרמב"ן, שחיבר כמה ספרי קבלה, ואיתא בכתבי האריז"ל<REF> ראה הקדמת הרח"ו לשער ההקדמות (נדפס ג"כ בהוספה לקונטרס עץ החיים ע' 79).</REF> שהוא אחד המקובלים היחידים שסומכים עליהם.<REF> תורת מנחם יז, שנת תשט"ז חלק שלישי, שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב"ם, עיי"ש.</REF> הראב"ד, שהופיע רוח הקודש בבית מדרשו{{הערת שוליים|השגות הראב"ד לרמב"ם הל' לולב פ"י ה"ה. וראה שם הל' ביהב"ח פ"ו הי"ד.}}, ר' עזרא הנביא{{הערת שוליים|הובא בתוד"ה ודלמא – גיטין פח, רע"א. תוד"ה רב – שבועות כה, סע"א.}}
== תורת הראשונים ==

כאשר חוזר על תורתם של הראשונים — בטוח הוא שלימוד
התורה אצלו הוא באופן המתאים; משא"כ כאשר מחדש חידושים בעצמו — מי יודע אם יכווין לאמיתתה של תורה י! ובפרט בהתחשב עם גודל הירידה שבדורותינו אלו - שהרי אפילו בזמן הש״ס אמרו ש״אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם
כ'״, ועאכו״כ בדורותינו אלו{{הערות שוליים|1=למרות זאת, אמר הרבי כי על האדם לחדש חידושים גם בעצמו, ויטען "למה נגרע", ואם יתייגע, אז מובטח לט "ידעת ומצאת", ועד ש"כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש כבר נאמר למשה מסיני. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16013&hilite=d1b79aab-a5e1-4d4c-80fe-f6a7ff390fcd&st=%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&pgnum=362 התוועדויות תשמ"ג ח"ג.].}}