עריכת הדף "אבא דוד אתכסיא"

ר' '''אבא דוד אתכסיא''' ([[תקכ"ד]] - [[תרט"ו]]. כונה כן על שם דרכו בהצנע לכת, מכונה לפעמים על שם עירו, '''אבא דוד מפולוצק'''), היה מחסידי [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]. נודע כעמקן גדול{{הערה|אדמו"ר האמצעי אמר עליו "אבא דוד'ס מוח איז אָ נגעזאַפּט מיט שכל אלוקי (תרגום: המוח של אבא דוד, ספוג בשכל אלוקי).}}. וכבעל שמועה.

== תולדות חיים{{הערה|יומן כ"ק אדמו"ר הריי"צ מיום י"א וי"ג ניסן תרנ"ג, ומרשימת יום כ"א אייר תרנ"ו (לקוטי דיבורים ח"ג ע' תקכב, א. ספר השיחות תש"ו-ה'שי"ת ע' 414 ואילך). אוצר חסידי חב"ד ח"ג ע' 15 ואילך.}} ==

נולד בעיר [[פולוצק]] בשנת [[תקכ"ד]] לאביו ר' נפתלי, שהיה יהודי פשוט ושימש כחנווני.

כבר בילדותו נודע בזכרונו הנפלא, בשקידתו העצומה ובבקיאותו בסדרי מועד ונזיקין עם פירושי הראשונים, ובגיל חמש עשרה, אחרי חג ה[[פסח]] [[תק"מ]], נשלח ללמוד בישיבה ב[[מינסק]]. בתחילה ביקר בשלוש ישיבות, אך לא מצא ישיבה המתאימה לו, ועבר משם לעיר [[סולוצק]], ובה שהה בחורף [[תקמ"א]]. לאחר מכן עבר לעיר [[וילנה]], ובה שהה במשך שנתיים. בתחילה למד בבית כנסת בפרוור של וילנה בשם שניפישאק, ובשנת [[תקמ"ג]] החל להיות מתלמידיו הקרובים של [[הגאון מוילנה]], והיה לומד אצלו פעמיים בשבוע.

בוילנה עצמה למד במשך ארבע שנים, והפך לאחד מהעילויים הגדולים של העיר. בכל ימיו בוילנה לא שח שיחה בטלה, אלא עסק בתורה בלבד.

בשנת תקמ"ט החל להתקרב לתורת החסידות על ידי ר' [[ברוך מרדכי אטינגר]], שהיה אז ראש עדת החסידים בוילנה. בשנת [[תקנ"א]], לאחר שנתיים בהם למד אצל ר' ברוך מרדכי, נסע לאדמו"ר הזקן עם מכתב המלצה מר' ברוך מרדכי, ששיבחו על כשרון ההעמקה שלו.

אביו של ר' אבא דוד, ר' נפתלי, התקרב גם הוא לדרך החסידות וביקש מאדמו"ר הזקן שישפיע עליו שיקים בית, ובעקבות כך התחתן, בגיל 27, עם ביתו של ר' [[אברהם שלמה מנעוול]].

במשך עשר שנים לאחר חתונתו היה סמוך לשולחן חותנו, ולאחר מכן ניסה לשמש כמלמד - למרות שהוצעו לו משרות רבנות - אך ללא הצלחה רבה, משום שהיה מדבר בקצרה ובסברות עמוקות שלא התאימו לתלמידים צעירים.

באלול [[תקס"ב]] הגיע ל[[ליאדי]], ובתחילת חורף [[תקס"ג]] בחר בו אדמו"ר הזקן ללמוד יחד עם נכדו, [[הצמח צדק]], ועם שני תלמידים נוספים{{הערה|ר' נחמיה, בנו של ר' אברהם ברוך מסמיליאן, ועם ר' יהודה לייב בן ר' שלמה זאלקינד, שנודע לאחר מכן בשם "ר' יהודה בטלן".}}, ובתפקיד זה שימש כשנתיים.

לאחר פטירת ר' [[נתן דוד מקרופקא]], שהנהיג את עדת החסידים במינסק, מינה אדמו"ר הזקן את ר' אבא דוד למלא את מקומו. במינסק התגורר כחמש שנים.

בשנת [[תק"ע]] עזב את מינסק ועבר להתגורר ב[[וויטבסק]], שם התפרנס בדוחק מחנות מכולת שפתחה רעייתו.

בשנת [[תקע"ד]] השתדך בנו, ר' ישראל, עם ביתו של החסיד ר' אליהו יוסף הדייג מהכפר זאבעליע שלייד [[נעוול]], ובעקבות כך עבר גם הוא להתגורר בזאבעליע. ר' אבא דוד אהב להתבודד, ולכן לא אהב את חיי העיר. בכפר זאבעליע הוא מצא את מנוחתו והתגורר בה שלושים שנה, כאשר מפעם לפעם נסע ל[[ליובאוויטש]].

בשנת תר"ז מונה בנו ר' זרח ל[[מו"צ]] בעיר גריווא הסמוכה ל[[דווינסק]], ור' אבא דוד עבר לגור לידו. בתקופת מגוריו שם שינה את הנהגתו והחל להיות מעורב עם הבריות, והרבה לשוחח בעיקר עם הצעירים ועם הנוער החסידי. כששאלו אותו לפשר השינוי שחל בו, אמר: "בדורנו היה מספיק אף תנועה קלה להעמיד צעירים על בסיס האמת תורה ועבודה; ובדורכם זה, צריכים להורות ולהדריך ולהרגיל, לעורר לדבר ולספר עד אשר מעמידים אברך על רגלי האמת בתורה ועבודה".

נפטר בחודש מרחשון [[תרט"ו]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]