עריכת הדף "אריה לייב שפירא"

רבי '''אריה ליב שפירא''' (ידוע בשם רבי לייבעלע קאוונער) היה רב שישב אחת עשרה שנה (תקפ”ח-תקצ”ח), על כסא הרבנות בסמרגון קודם שנתקבל כאב"ד בקובנה. הוא היה אחד הגאונים המפורסמים בתקופתו, הראשון שקיבל את התואר "אב בית דין" בעיר ואם בישראל קובנה.

== עם אדמו"ר הצמח צדק ==

כאשר [[אדמו"ר הצמח צדק]] ביקר בסמרגון והתאכסן אצל החסיד החב"די ר' אברהם ברודנא, הוא אמר לר' אברהם ברודנא שברצונו ללכת לבקר את מרא דאתרא של סמרגון, כיוון ששמע שהוא גאון אמיתי וחכם, מיהרו כמה חסידים ורצו לבשר לרב שהאדמו"ר מליובאוויטש יבקר אצלו תיכף.

בשומעו את הדברים הללו, חבש רבה של סמרגון את הקפוטה של שבת והלך מיד לקבל את פני ה"צמח צדק" בביתו של ר' אברהם ברודנא. שני הגדולים נועדו שעתיים ביחידות. 

לאחר שרבי אריה לייב שפירא שב לביתו, אמר ה"צמח צדק" לחסידיו: דעו לכם כי “ארי רובץ בסמרגון”. הרב שלכם איננו גאון רק בתורה, אלא גם גאון בחסידות.

== ממשיכי דרכו ==
היו לו שישה בנים. מי שקנה לו שם עולמי מביניהם היה רבי רפאל שפירא מוולוזין שבמשך שתים עשרה שנים - תרמ"ו-תרנ"ט – ישב גם על כסא הרבנות בברויסק, בטרם התקבל לאב"ד וראש ישיבה בוולוז'ין.

אחרי רבי רפאל קיבל את המשרה אחיו הצעיר, רבי משה שמואל שפירא. ולאחר פטירתו עבר כיסא הרבנות לבנו, רבי חיים צבי שפירא.

שבע עשרה שנה תפס רבי חיים צבי שפירא, נכדו של רבי ליבעלע מקובנה, את כיסא הרבנות בעיירה לופיץ, מחוז מינסק, משנת תר"ס עד שנת תרע"ז. באותה שנה, לאחר פטירת אביו רבי משה שמואל, ירש את כיסא הרבנות שלו בבברויסק. הוא היה מחותנו של רבי [[יוסף רוזין]] מכיון שבן מאומץ שלו, בן אשתו השניה אותו גידל, נשא את בתו של רבי חיים צבי.{{הערת שוליים|1=[http://www.shturem.net/index.php?id=459&section=artdays שטורם נט.].}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני ליטא]]