עריכת הדף "דוב בעריש שפירא"

[[קובץ:נאראל.png|ממוזער|האדמו"ר מנארול]]
רבי ''' דוב בעריש שפירא''' (יליד [[תרצ"ג]]), הוא האדמו"ר מ[[חסידות נארול|נאראל]].
==תולדות חיים==
נולד ב[[ט"ז טבת]] [[תרצ"ג]], לאביו רבי [[חיים מאיר יחיאל שפירא|חיים מאיר יחיאל]] ולאימו מרת פערל רבקה בת רבי משולם זלמן יוסף מטופורוב.

בזמן [[השואה]], שרד הוא ואביו בלבד מכל משפחתו.

נישא לזוגתו הרבנית בת רבי משה רוקח האדמו"ר מקוזלוב.

ב[[י"ט תמוז]] [[תשס"ז]], לאחר הסתלקות אביו האדמו"ר, הוכתר לממלא מקומו כ[[אדמו"ר]] מ[[חסידות נארול|נארול]].

==קשריו עם [[חב"ד]]==
לאחר השואה, בשנת ה'[[תש"ז]], נשלח על ידי אביו ללמוד ב[[תומכי תמימים פוקינג]], אצל המשפיע הנודע הרב [[ישראל לוין]].

החל משנת [[תש"י]] התגורר עם אביו בשכונת [[קראון הייטס]] והתפלל ב[[770]].

ב[[י"ג ניסן]] [[תשל"ג]], כאשר חזר [[הרבי]] מ[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]] בשעה 7:15 בערב והתפלל, הבחין הרבי בר' בעריש{{הערה|שהיה אז חסיד בעלזא.}} אמר לו 'א בעלזער מנחה' שפירושה 'מנחה בלזאית' לפי שחסידי [[בעלזא]] מתפללים מנחה מאוחר עד ל[[זמן רבינו תם]].

ב[[תשרי]] [[תשע"ז]], רכש האדמו"ר מאחד מחסידי חב"ד [[אתרוג קלבריא]] מהודר ל[[חג הסוכות]].

ביום שני [[ח' אייר]] [[תשע"ח]]{{הערה|במסגרת ביקורו ב[[ארה"ב]] באותה תקופה.}}, ביקר ב[[770]]. לאחר שהתפלל [[ערבית]] באחד המניינים, סייר בבית חיינו בליווי אברכים מ[[אנ"ש]].

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שפירא, דוב בעריש}}
[[קטגוריה:אדמו"רים]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ג]]
[[קטגוריה:אדמו"רי נאראל]]