עריכת הדף "דפוסי הזוהר"

'''דפוסי הזוהר''': מאות שנים קודם שהודפס הזוהר הוא הועתק ביד מאיש לאיש, וכשיצא לאור הדפוס היה זה ע"י כמה מדפיסים שונים (שסמכו את ידם על כתבי יד אחרים), ונהיו בו מספר גרסאות. 

==רקע==
ספר הזוהר התגלה ע"י ר' משה בן ליאון בערך בשנת ה' אלפים מ' (1280), ובמשך 280 שנה הועתק בכתבי יד – עד שיצא לאור בדפוס לראשונה בשנת ה'ש"כ (1560){{הערה|175 שנה אחר המצאת הדפוס בשנת ה'רט"ו (1455) ע"י יוהאנס גוטנברג.}}.

==זוהר קטן וגדול==
בשנים שי"ח-ש"כ (1560-1558)- עבדו במקביל שני בתי דפוס באיטליה על הדפסת הזוהר{{הערה|ליתר דיוק, במנטובה החלו בסוף שי"ח ובקרימונה בתחילת שי"ט, אבל סיום ההדפסה היה בשני בתי הדפוס כמעט יחד.}} - במנטובה ובקרימונה. שני דפוסים אלו נחשבים לראשונים, והדפוסים שאחריהם מבוססים עליהם. בין שני הדפוסים היו הבדלים גדולים הן במראה החיצוני והן בתוכן:

'''גודל''' - במנטובה הדפיסו את הספר בדפים קטנים וחילקו אותו לשלשה כרכים, ואילו בקרימונה על דפים גדולים בכרך אחד. מחמת הבדל זה השתרש בדורות מאוחרים יותר השמות "זוהר קטן" המתייחס לדפוס מנטובה, ו"זוהר גדול" המתייחס לדפוס קרימונה.

'''צורת האותיות''' - דפוס מנטובה הודפס בכתב רש"י, וקרימונה בכתב מרובע.

'''מיקום ההקדמה''' - במנטובה נדפסה ההקדמה לספר הזוהר לפני גוף הספר, ובקרימונה היא מובאת כמאמרים רגילים כחלק מפרשת בראשית.

'''נוסח ושיטת עריכה''' - במנטובה הודפס הזוהר בגרסה אחת בלבד{{הערה|כי לטענתם  הצליחו להניח את ידם על כמה כתבי-יד מוסמכים (ובפרט כתב-יד מצפת), ולכן בכל מקום שהיו כמה גרסאות הביאו רק אחת מהן, ועל פי רוב סמכו על הנוסח מצפת.}}, ואילו בקרימונה בכל מקום שהיו כמה גרסאות הביאו את כולן{{הערה|ולכן טענו שדוקא הנוסח שלהם '''הוא''' השלם והמדויק.}}. מטעם זה הושמטו בדפוס מנטובה שלשה עמודים{{הערה|שלשיטתם מקורם בגרסה שבטעות.}}, וכן ישנם עוד כמה וכמה שינויים (שנבעו מויכוחים על גרסת כתב היד המדוייקת).

 מאחר שבסופו של דבר מבוסס הזוהר שבידינו היום בעיקר על דפוס מנטובה, במקומות בחסידות בהם מובא נוסח קרימונה מצויין בפירוש ל'''זוהר גדול'''{{הערה|לדוגמא, לקוטי תורה אמור לז ב.}}

==זולצבך ולובלין==
63 שנים מאוחר יותר הודפס הזוהר שוב, הפעם בלובלין (שפ"ג, 1623). בכללות סודר דפוס זה במתכונת קרימונה, אלא שהוסיף בו מעט גרסאות מתוך דפוס מנטובה. 60 שנה לאחר מכן יצא שוב הזוהר לאור הדפוס (זולצבך, תמ"ד, 1684), עדיין באותו מבנה ונוסח - רק שבכל מקום ציין (בסוגריים) את ההוספות מדפוס מנטובה.
== אמשטרדם==
דפוס אמשטרדם (תע"ה, 1715) שינה מהדפוסים שלפניו ובחר ללכת בדרך מנטובה, ומאחר שכל כתבי האר"י ציינו דוקא לדפוס זה הלכו בעקבותיו כל עשרות הדפוסים עד ימינו. במהדורה הראשונה הביאו מדפיס אמשטרדם את הגהות האר"י שבספר "דרך אמת" כהערות בשולי טקסט הזוהר, אבל במהדורה הבאה (תפ"ח, 1728) כבר שלבו אותן בתוך לשון הזוהר (בלי לציין את הגרסה המקורית), והתקבל נוסח ברור ונקי בלי חילופי גרסאות רבים.

==קושטנטינא (קושטא) - שנת מלכו"ת==
שמונה שנים לאחר מכן (שנת מלכו"ת, תצ"ו, 1736) יצא הזוהר בדפוס חדש. תבנית העמודים היתה כשל דפוס מנטובה. בדפוס זה שולבו הגהות של רבי חיים ויטאל עצמו, וכן הגהות של ר' יהודה משען וחכמים נוספים מארץ ישראל. מצד אחד הושקעה בו עבודה רבה בזיקוק וליבון הגרסאות{{הערה|וכן הובאו בו כמה השלמות למאמרי זוהר שנשמטו בדפוסים קודמים.}}, אבל מצד שני הובאו בו כל הגרסאות השונות{{הערה|וכן חלק מגהות הארי שעל "דרך אמת הושמטו, וחלקן הובאו בסוגריים.}} - ושוב חזר הזוהר להיות מצד אחד מדויק, אבל מצד שני עמוס בגרסאות שונות  שמכבידות על הלימוד.

==אמשטרדם תקל"א, ליוורנו תקנ"א==
בתקל"א (1771) בקשו מדפיסי אמשטרדם להוציא את הזוהר לאור שוב, והפעם בקשו מרבי שלום בוזגלו{{הערה|רבי שלום בוזגלו (בעל ה'מקדש מלך' על הזוהר) היה מגדולי רבני מרוקו, אבל עקב רדיפות מצד מלך מרוקו עבר להתגורר בלונדון.}} להגיה להם את נוסח הזוהר. רבי שלום בחר כבסיס את דפוס קושטא, אבל מתוך נאמנות לפירוש האריז"ל ניפה ממנו גרסאות רבות, החזיר גרסאות רבות מדפוס מנטובה והוציא נוסח חדש שהיה כמעט נקי מגרסאות שונות ומתחלפות.

בשנת תקנ"א (1791) הודפס הזוהר שוב - הפעם בליוורנו, בהגהת החיד"א. החיד"א חלק על ר' שלום בוזגלו, ובאופן כללי החזיר את מרבית ההגהות לגרסת מדפיסי קושטא. בנוסף, הוא שינה את כל המילים שנכתבו בכתיב חסר לכתיב מלא. בשנת תרל"ז (1877) חזרו והדפיסו בליוורנו את הזוהר - לראשונה בתוספת ניקוד. דפוס זה הודפס במהדורות רבות והתקבל מאד על ציבור הלומדים.

==דפוסי סלוויטא והבאים אחריהם==
בשנים הבאות הודפס הזוהר בסלאוויטא ארבע פעמים נוספות{הערה| תקנ"ח (1798), תקס"ד (1806), תקס"ט (1809), תקע"ה (1815).}}, בכללות בדרכו ובנוסחתו של דפוס אמשטרדם תקל"א, (בשינויים קלים).

אך בפעם החמישית (תקפ"ד, 1824) החליטו לשנות ממנהגם ולהדפיס כפי הנוסח של דפוס קושטא משנת מלכו"ת, "אשר אין ערך למעלתם כי המה הוגהו מזוהר המהרח"ו עצמו". על נוסח זה הוסיפו המדפיסים הגהות משלהם כדי לתקן את כל הטעויות שנפלו בו והוציאו נוסח טוב ומשובח ביותר. משנה זו מאילך המשיכו רוב הדפוסים בדרך זו, והשתמשו בנוסח של דפוס קושטא וסלוויטא תקפ"ד, עם כל הסוגריים והגרסאות השונות שהיו בהם. חלק מן הדפוסים העתיקו את הנוסח בצורה מדויקת מדפוס קושטא או מסלוויטא, וחלקם באו אחריהם והוסיפו עוד הגהות על הגהות, כגון דפוס זיטאמיר תרכ"ב (1862).

==וילנא==
גם מדפיסי וילנא, שבאו להדפיס את ספר הזוהר (תרמ"ב, 1882) השתמשו בנוסח של דפוס קושטא, אלא שהוסיפו לו הגהות מדפוסי סלוויטא זיטאמיר וליוורנו, ולאחר השוואות של המהדורות השונות הגיעו לנוסח מדויק ואיכותי. בנוסף הם הדפיסו בצד הזוהר את הגהות דרך אמת (ראה לעיל), הגהות מבעל השל"ה, ואת ה'ניצוצי אורות'{{הערה|אסופה מהגהות החיד"א.}} וה'שביבי נגה'{{הערה|אסופת הגהות ופירושים מהרמ"ק, מהרח"ו וספרים נוספים.}}. נוסח זה חזר ונדפס כמה פעמים, והוא הדפוס המצוי היום.

==במשך הדורות==
בנוסף למדפיסים והמגיהים שכבר נזכרו, היו כמה מגדולי ישראל שעמלו על תיקון נוסח הזוהר ונזכיר רק מקצתם. הרמ"ק בספרו אור יקר מביא הגהות ובירורים רבים ללשון הזוהר: הגהות דרך אמת להאריז"ל שנסדרו ע"י הרמ"ז וכבר דובר אודותיהם לעיל; ספר אור הלבנה לרבי אברהם אזולאי; ספר עמודי שבע להרה"ג זעליג מזולקווא, שנת שצ"ה. בספרים לבית זידיטשוב וקאמרנא יש גם לא מעט הגהות, והם: עטרת צבי וצבי לצדיק מהגה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב; זוהר חי להגה"ק רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל סאפרין מקאמרנא, אחיינו של בעל עטרת צבי; דמשק אליעזר שנתחבר על ידי בנו של בעל זוהר חי. כאמור, אין זו אלא רשימה חלקית.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרים]]
[[קטגוריה:ספרים לפי סוגה]]
[[קטגוריה:ספרים לפי מחבר]]
[[קטגוריה:ספרים תורניים]]
[קטגוריה: ספרים שונות]]