עריכת הדף "טורקיה"

'''טוּרְקְיָה''' (בטורקית: Türkiye) היא מדינה בקו הגבול שבין [[אסיה]] ל[[אירופה]], ובהיבטים רבים מהווה נקודת קישור גאוגרפית ותרבותית בין ארצות המזרח התיכון ל[[אירופה]] המדינה גובלת ב[[יוון]] ו[[בולגריה]] במערב, ב[[סוריה]] ו[[עיראק]] בדרום, וב[[איראן]], [[ארמניה]] ו[[גרוזיה]] בצפון-מזרח. עיר הבירה היא [[אנקרה]], אך העיר המרכזית והידועה ביותר היא [[איסטנבול]] (שמכונה גם בשם 'קושטא' ו'קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל') – בירתה ההיסטורית של האימפריה העות'מאנית.

== היסטוריה ==  
הקהילה היהודית בטורקיה היא מהוותיקות והמרכזיות בהיסטוריה היהודית. יהודים חיו באסיה הקטנה עוד מתקופת בית ראשון, אך הרוב הגיעו לאחר גירוש [[ספרד]] בשנת [[ה'רנ"ב]] (1492), כשהאימפריה העות'מאנית קיבלה אותם בזרועות פתוחות.  

במאה ה-20 מנתה הקהילה כ-100,000 יהודים. עם השנים ירד מספרם, ובשנת 2025 חיים בטורקיה כ-15,000 יהודים – רובם ב[[איסטנבול]], ומיעוטם ב[[איזמיר]], [[בורסה]] ו[[אנקרה]].  

הקהילה מתאפיינת בשמירה על מסורת [[לאדינו]], תרבות ייחודית, מוסדות חינוך יהודיים, בתי כנסת עתיקים ומוסדות צדקה מקומיים.

במדינה פעלו גדולי ישראל, חלקם התגוררו בה, וחלקם ביקרו בה במסעותיהם כ[[שד"ר|שד"רים]], ביניהם ניתן למנות את [[רבי משה אלשיך]], [[רבי יוסף קארו]] רבי יעקב כולי (מחבר 'ילקוט מעם לועז'), רבי [[עמנואל חי ריקי]], ועוד.

== חב"ד בטורקיה ==  
===ביקורי רבותינו נשיאנו===
[[הבעל שם טוב]] בדרכו לארץ ישראל להיפגש עם בעל ה[[אור החיים]] הקדוש שהה באיסטנבול שבטורקיה, בחזרתו, אמר אז שראה שם נשמות של תנאים ואמוראים.

בשנת [[תקכ"ד]] עלה לארץ דרך קושטא גם רבי [[מנחם מענדל מפרימשלן]].

בשנת תקנ"ט (1798) הלשינו המתנגדים על [[אדמו"ר הזקן]] שהוא אוסף כסף לטובת הטורקים ששלטו אז בארץ, במטרה להפיל את הממשל הרוסי. מטרת אסיפת הכספים הייתה לחיזוק החסידים שבארץ. ביום כ"ד בתשרי אסר שלטון הצאר את אדמו"ר הזקן והוא נידון למוות כמורד במלכות. חמישים ושלושה יום ישב אדמו"ר הזקן במאסר במבצר הפטרופבלי שבפטרבורג, כאשר לבסוף הצליח להוכיח את חפותו. ביום שלישי י"ט בכסלו תקנ"ט לפנות ערב, שוחרר. בזמן שבאו לבשרו על שיחרורו אחז בתהלים בפסוק "פדה בשלום נפשי".

בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] גורשו מהארץ נתינים בעלי אזרחות רוסית, בשל העובדה שרוסיה היתה ביחסי מלחמה עם טורקיה ששלטה בארץ, מה שהביא לסגירתה של ישיבת [[תורת אמת חברון]] זמן קצר לאחר הקמתה (ופתיחתה מאוחר יותר מחדש בירושלים).

בשנת תרע"ט תכנן [[הרבי הרש"ב]] לנסוע מרוסטוב לטורקיה. באותה תקופה הייתה [[גרוזיה]] מדינה עצמאית וכל משרדי ממשלתה נמצאו בבתי מלון ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר ובראש השנה התפלל בבית הכנסת של הרבי הרש"ב שהיה קרוב לבית המלון. הוא סיפר לאנ"ש שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר חסידי חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו לרבי הרש"ב שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית שטערנא שרה שניאורסון שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו"ר הרש"ב.

לצורך הנפקת הויזה צילמו את הרבי הרש"ב. הצילום בוצע בתשעה באב של אותה שנה. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא הרבי הרש"ב מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה, והוא נשאר ברוסטוב.

===פעילות חב"דית===
פעילות [[חסידות חב"ד]] בטורקיה החלה בצורה מזדמנת על ידי בחורים ואברכים צעירים במסגרת [[מרכז שליחות]] עוד לפני פתיחת בית חב"ד קבוע במדינה{{הערה|כך לדוגמא ערכו הרב [[אליהו סגל]] והרב [[יוסי זליקוביץ]] לילות סדר לתיירים.}}. זאת מלבד חסידים שנשלחו לשם לביקור מזדמן כבר בתקופה מוקדמת יותר, דוגמת הרב [[משה יצחק העכט]] שנשלח למקום בשנת תשכ"ג.

הפעילות החלה בצורה קבועה וסדירה בשנת [[תשס"ג]] עם הגעתו של הרב [[מנחם מענדל חיטריק]] לפעול במקום כשליח הרבי, במענה לצורכי יהודים מקומיים, אנשי עסקים, תיירים ישראלים והקהילה היהודית.

הרב חיטריק קבע את מגוריו באינסטבול מונה כעבור תקופה לא ארוכה לשמש כרבה הראשי האשכנזי של המדינה. הוא הקים במקום [[בית כנסת]] יהודי, ומארגן שבתות ואירועים לקהילה. בנוסף הוא גם משמש כ[[משגיח כשרות]], [[שוחט]], [[סופר סת"ם]] ועוד. 

רבני חב"ד במדינה, יזמו את הקמת [[איחוד הרבנים במדינות האסלאם]] ונמנים על מנהיגיו.

==ראו גם==
*[[אור כשדים]]
*[[איחוד הרבנים במדינות האסלאם]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/121641 3 שלוחים, 3 מקומות נידחים, 3 סיפורים מטלטלים • צפו]''' {{וידאו}}{{COL}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מדינות]]