עריכת הדף "שפע טל"

[[תמונה:שפע טל.png|left|thumb|200px|דף השער]]
'''שפע טל''' (נקרא גם: שפע טל לברכה) הוא ספר [[קבלה]] שנכתב על ידי [[רבי שבתי שעפטל הלוי הורוויץ]]{{הערה|ורמז המחבר את שמו השני "שעפטל" בשם ספרו המורכב מאותם אותיות.}} - [[מקובל]] ו[[רפואה|רופא]] בעיר [[פראג]], אשר היה בן דורו ומשפחתו של [[שני לוחות הברית|השל"ה]]{{הערה|בהקדמה למהדורת הספר מתשס"ו מובא חלוקי דיעות אם היה בן דוד ראשון או שני שלו.}}. ספר זה הוא מספרי היסוד של לימוד הקבלה, להיותו מסביר ומגדיר את יסודות הקבלה בשפה צחה ומסודרת.

הספר יצא לאור לראשונה בשנת [[שע"ב]] בהאנוויאה (הענא), ומאז בכמה וכמה מהדורות{{הערה|[[פרנקפורט דמיין]] ([[תע"ט]]). זולקווא ([[תק"ם]]). בליורקע ([[תקס"ז]]). [[למברג]] ([[תרי"ט]]). [[ורשה]] ([[תר"ל]]). [[ברוקלין]] ([[תש"כ]]), וכמה פעמים ב[[ארץ ישראל]] (על פי 'בית עקד הספרים' (פרידברג) ורשימה ביבליוגרפית של הספריה שע"י האוניברסיטה העברית (ירושלים)).}} (עד האחרונה בשנת [[תשס"ו]]).

==מבנה הספר==
מטרתו הרשמית של ספר זה הוא לתת ביאור על [[אגרת הטעמים]] - חיבור קבלי שנכתב ע"י [[רבי אהרן הזקן]]{{הערה|נקרא גם ר' אהרן מקרדינא, אין בידינו מידע אודות זמנו ומקומו. חיבר גם ספר "קרניים" שנתפרש ע"י ר' שמשון מאוסטרופולי בשם "דן ידין" (זאלקווא, חש"ד) ועל ידי חכמים אחרים.}} המבאר את מהותם של [[טעמי המקרא]] על פי [[תורת הסוד]], ומאופיין בקיצור גדול, וכל דבריו ברמז נכתבו.

ביאור זה מתחלק לשני חלקים: חלק הנקרא "שפע" הנותן פירוש קצר ומילולי יותר לדברי האגרת, וחלק הנקרא "טל" בו מאריך בהסברת המושגים, תוך שמביא ומתפלפל בדברי ה[[זהר]] ומיישבם ומקרבם אל ה[[שכל]], באמצעות ראיות שכליות, מקורות, ו[[משל|משלים]] מוחשיים ופשוטים.

סגנון ותוכן הספר מיוסד בעיקר על דרכו של רבו [[הרמ"ק]], ובמיוחד לספרו [[פרדס רימונים]].

==יחס גדולי ישראל==
הספר זכה ל[[הסכמה|הסכמות]] מאת גדולי דורו, כולל ה[[של"ה]], ודבריו צוטטו בספרי גדולי המחברים בכל הדורות{{הערה|ראה המפורט בהקדמה למהדורת תשס"ו.}}.

===חשיבות הלימוד בו===
נוסף להסכמות הכתובות ומודפסות בספר, הומלץ הלימוד בספר זה על ידי גדולי הדורות, ומהם:

בספר ווי העמודים (בן השל"ה) כתב{{הערה|בפרק ה.}}: "ולכן כל אדם הרוצה לדבוק באותה הנשמה צריך ללמוד קבלה. ובפרט שזכינו לספר הנחמד של ש"ב (שאר בשרי) הגאון מהר"ר שעפטל בעל 'שפע טל' לברכה, שהתחיל לגלות חכמה זו בלישנא קלילא וצחות לשון, ומי שהוא בקי בספרו יודע אחר כך ללמוד ספר ה'[[פרדס רימונים|פרדס]]' בלי שום שאלת רב". ובספר [[ערוך השולחן]] כתב{{הערה|הלכות תלמוד תורה סימן רמו, סעיף טו.}}: "ולענין לימוד חכמת הקבלה אשרי מי שזכה לה וכו' וחכמה זו ראוי ללמדה מרב מפה לאוזן, אך אתה בעוונותינו הרבים אין לנו זה, אך כנגד זה יש ספרים קדושים המורים לנו דרך בהתחלת לימוד חכמה זו, והיינו, ספר 'שפע טל' 'שערי אורה' 'עבודת הקודש' ודומיהם".

יתירה מזו הזהיר הרב מנחם מענכין היילפרין (בעל 'הגהות וביאורים' על ספר [[עץ חיים]]) בסוף הקדמתו לספר עץ חיים: "מי שאין לו ידיעה כלל בזה חלילה וחלילה להתחיל לימודו מהספר הקדושה והנורא הע"ח ל[[האריז"ל|האר"י ז"ל]] כי יגיענו ח"ו הפסד ובלבול מאד, אלא ילמוד מתחילה קבלת [[הרמ"ק]] זלה"ה והיינו הספר [[עסיס רימונים]] שהוא קיצור ה'פרדס' והוא ספר טוב מאד, או שילמוד הספר 'שפע טל' לכל הפחות ב' וג' שערים מממו".

===בתורת חב"ד===
כאשר [[אדמו"ר הזקן]] נלקח למאסר בשנת [[תקנ"ט]] נחקר רבות אודות תורת החסידות, וכתשובה לשאלה "מה מקורה של כת זו"{{הערה|ראה המצויין באגרות קודש שבהערה הבאה.}}, השיב בכתב{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הזקן עמוד רכא.}}: "חכמת הקבלה שהתחלתי ללמוד אצל [[המגיד ממעזריטש|הרב הנ"ל]], ואחר כך אני לומד מהספרים, הנה היא ידיעת עשר ספירות ושמותיהן, ואיך הקב"ה מנהיג ומחיה בהן עולמות עליונים ותחתונים, והספרים השייכים ללימוד זה הם ספר שערי אורה ופרדס רימונים ושפע טל ועץ חיים וכל הנלוה ושייך אליהם".

אכן נמצאים בספר שפע טל מקבילות עם [[ספר התניא]] ותורת אדמו"ר הזקן. דוגמא לכך ניתן למצוא בדבריו הראשונים בהם פתח המחבר את הקדמתו (לה קרא "הקדמת בן מאה שנה"{{הערה|וראה לקמן הגדרתו של [[הרבי]] להקדמה זו.}}): "ידוע שהנשמות של האומה הישראלית הם חלק אלוקה ממעל אשר על רמז הפסוק כי חלק ה' עמו, רצה לומר חלק ממש, כחלק שנחלק מאיזה דבר שהוא שוה ודומה בעינו לאותו דבר שנחלק ממנו", דבריו אלו דומים להפליא לאחד מיסודי החסידות המתבארים בראש [[תניא פרק ב|פרק ב מספר התניא]]: "ונפש השנית בישראל היא חלק אלוקה ממעל ממש"{{הערה|וכן צויין ב[[לקוטי שיחות]] בכמה מקומות: ראה חלק ד עמוד 1122 הערה 9. שם עמוד 1208 הערה 30. ועוד.}}.

דוגמא נוספת לכך הוא מהנושא של [[ראש חודש]], אשר מהותו בחסידות הוא לא רק 'תחילת' החודש, אלא ה[[ראש]] הכולל את שאר ימי החודש בתוכו, כמו שכולל הראש את חיותו של שאר הגוף, וכפי שמבואר ב[[לקוטי תורה]]{{הערה|דרושים ל[[ראש השנה]] נח, א. וראה גם דיבור המתחיל "להבין ענין ראש חודש" ב[[תורת שמואל]] [[תר"ם]] חלק א בתחילתו, ובנסמן שם.}}, וכן נמצא מבואר בספר שפע טל בשער ח פרק ג{{הערה|וכן צויין בלקוטי שיחות חלק לו עמוד 82 הערה 3.}}.

ב[[התוועדות של הרבי|התוועדות]] [[י"ב תמוז]] [[תשמ"ב]] התייחס [[הרבי]] לכך שמלאו 55 שנה ל[[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|גאולת]] [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ז]], ובין הדברים אמר{{הערה|[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] חלק ד עמוד 1874.}}: "והנה בנוגע לגודל העילוי שבמספר נ"ה ישנו ספר "שפע טל" [שמחברו היה לו קשר עם השל"ה (ראה הסכמת השל"ה לספר זה), ומובן שאינו זקוק להסכמה מאנשים כערכינו], ובהקדמה לספר זה [ששם מבואר בארוכה כללות הענין ד"עשרה עשרה הכף בשקל הקודש", וגודל העילוי דמספר מאה (עשרה פעמים עשרה), שלימות המספר כו'] מבואר העילוי המיוחד שבמספר נ"ה".

===ביקורת===
בפתיחת ההקדמה לספרו כותב המחבר (כפי שהובא לעיל) הגדרה מחודשת במציאות [[נפש אלוקית|הנפש הישראלית]], שהיא [[חלק אלוקה ממעל ממש]]. בהגהה לספרו הוסיף וחידד זאת יותר, בכותבו: "אתה המעיין אל תתמה על ענין זה שהרי גדול מזו כתב מורי ורבי ר' משה קורדיווארו בפרדס הקדוש שלו בשער היכלות (שער כ"ד) פרק י"ג, וז"ל "וענין האבות מעלה גדולה מהם שאינם איברים אבל הם כל עצם האלקות המתפשט אל התחתונים ע"כ,  הנה הוא כותב בפירוש כי האבות הם עצם אלקות". 

בעקבות דברים אלו התעוררו כמה אשר התנגדו להגדרה זו, וביניהם הרב מנשה בן ישראל אשר בספרו "נשמת חיים" הקדיש מאמר לנושא זה, ופרק שלם מתוכו עוסק בדחיית דברי השפע טל בדברים חריפים בטענו כי דבריו "הם תמוהים וזרים מאד ואין ראוי לכל בר ישראל לאומרם כל שכן להעלותם על ספר כי איך יהיה האין סוף הבלתי תכלית ומתעלה על כל ראש - חלק כחלק בנשמה האנושית", והוכיח את טענתו בראיות וסברות.

בתגובה למערערים כתב המחבר קונטרס בשם "נשמת שבתי הלוי" בו משיב מענה לשאלה זו אותה מתאר כ"שאלה גדולה וקושיא חזקה מפרקת הרים והרי הררים עד רום המעלות עלת כל העלות משברת סלעים טנרי טנרין", ועיקר תשובתו היא, שוודאי לא היתה כוונתו שה[[אין סוף]] בעצמו נחלק ונעשה נשמה באדם, אלא כוונתו היתה רק אל [[הספירות]].

{{הערות שוליים}}