עריכת הדף "מטי ולא מטי"

'''מטי ולא מטי''' (תרגום: נוגע ואינו נוגע ופירושו: מתפשט ואינו מתפשט) הוא המקור לבחינת [[רצוא ושוב]]. המשל מכוחות הנפש הוא בהרצון{{הערה|שם=ס"ו|ד"ה ויכולו השמים תרס"ו ([[המשך תרס"ו]] ע' מא ואילך).}}.

==ענינו==
מטי ולא מטי הוא סדר התפשטות והמשכה (והשפעה) של [[אור אין סוף]] לתוך העולמות. וכיוון שאור אין סוף כשמו כן הוא - בלי גבול, התפשטותו לעולמות הוא באופן שאינו בא בהתחלקות. אלא, תיכף עם המשכה יש הסתלקות, כי אם לא, ה[[כלים]] (והעולמות) היו מתבטלים {{הערה|[[תורה אור]] [[פרשת בראשית]] ב, ד.}}, בהיותם נבדלים ממקורם. מה שאין כן רצו"ש שעניינו הוא סדר קבלת החיות (וסדר העבודה של ה[[מלאכים]] וה[[נשמות]]) של הנבראים מאור אין סוף. ולכן הסדר הוא הפוך, בתחילה רצוא ו[[ביטול]] למקורו ואחר כך שוב והמשכה בעולמות.

הסיבה לזה שהאור מסתלק מיד כשנמשך מובן מעניין [[אור הכלול]]{{הערה|ראה הנסמן בהערה 1. ראה גם בעניין האור בכללות ב[[אור התורה]] [[פרשת תרומה]] ס"ע א'שסח.}} במקורו. בראשית התגלות של האור, האור עדיין כלול במקורו, וגם כשהוא נמשך (כי הרי גם בגוף השמש נמצא אור השמש), הוא עדיין בהעלם במקורו, ולכן אינו משתנה ממהות למהות אחרת. ויוצא שגם כשהאור מתפשט (מטי), אינו מתפשט (לא מטי) באופן שישתנה למהות נפרדת ממקורה. מה שאין כן לגבי הנברא (שמהותו היא היותו נבדל ממקורו), כשמסתלק ממציאותו מסתלק ממהותו להיות כלול במקורו. וכן הוא גם באור המתיישב בכלי. מאחר והכלי פועל שינוי בצורת ההתגלות של האור (היינו הגוון), כשמרגיש הריחוק ממקורו, משתוקק להסתלק ולהתכלל במקורו {{הערה|שם=ס"ו}}.

===משל מכח הרצון===
ומובן ממשל בכוח ה[[רצון]] מכוחות הנפש. כל עניינו של הרצון הוא הטיית הנשמה. ונמצא שכל מהותו הוא התפשטות הנשמה לחוץ. וכמו כן, בגילוי הרצון מורגשת מציאות הנשמה בגלוי, ומיד כשמסתלקת הנשמה מאותו רצון אז מיד מתבטל הרצון. מה שאין כן לגבי שאר כוחות הנפש, לדוגמה מהשכל. גם אחרי הסתלקות הנשמה מהשכל נשאר קיים מה שהשכיל כבר. מה שאין כן בהרצון, שלא נשאר כלום ממנו{{הערה|סד"ה ביום השמיני עצרת וגו' הראשון תרס"ו (המשך תרס"ו ע' לט-מ).}}.

===בגוף האדם===
ב[[גוף האדם]], סדר המשכת החיות הוא באופן שבהתחלה יש המשכה ('מטי') של החיות מהלב אל שאר אברי הגוף, ומיד שנמשך חוזר ומסתלק ('לא מטי') להיות כלול ב[[לב]] וכך חוזר חלילה{{הערה|תורה אור פרשת בראשית ב, ג (בסופו).}}.

===עולם שנה ונפש===
'מטי ולא מטי' הוא השורש הראשון לזמן, מעין השייכות של [[מקיף]] הקרוב לעניין ה[[זמן]]{{מקור}}.

== לקריאה נוספת ==
* מאמר דיבור המתחיל 'ויכולו' [[תרס"ו]] (נדפס בהמשך [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו|יום טוב של ראש השנה תרס"ו]] ע' מא ואילך).

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עולמות]]